סידור גט גם כשהצדדים נוהגים בשיטת הדלת המסתובבת

כחלק מהליך הגירושין, ולפני סידור הגט מברר בית הדין האם בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת. פעמים רבות, ובפרט לאחרונה שנושא המשמורת המשותפת הופך להיות נפוץ, מתברר לבית הדין כי בני הזוג חולקים את זמני המשמורת שלהם עם ילדיהם באותו בית לסירוגין בשיטת "הדלת המסתובבת", כך שכאשר מגיע זמן האם לשהות עם ילדיה, כפי שנקבע בהסכם ביניהם, היא דרה עם הילדים בדירת המגורים שלהם כשהאב גר בדירה אחרת, וכאשר מגיע זמנו של האב לשהות עם הילדים, אף הוא דר עמהם בדירת מגוריהם, כאשר במקביל או אף לפני כן האם מפנה את הבית ועוברת לגור בבית אחר עד שתחזור המשמורת לידיה, והדילמה העומדת לפנינו היא האם יש להחשיב מצב זה כהפרדת מגורים ולאשר לבני הזוג סידור גט או לא.

כזה הוא המקרה העומד בפנינו, כאשר בעת מעמד בירור שמות וסידור הגט, לשאלת הח"מ, "האם אתם גרים בנפרד"? ענו בני הזוג כי הם גרים בשיטת "הדלת המסתובבת" ופירטו את השיטה כפי שהיא מתוארת מעלה.

לאחר שביררתי - שאכן אינם גרים בזמן אחד יחדיו באותו בית וכל שהותם שם הוא בכדי להיות עם הילדים והם נוכחים עם כל הורה המשמורן לאותו זמן - נחה דעתי, והוריתי לסדר את הגט וכפי שיבואר לקמן.

איסור לגור ביחד רק לכהן וגרושתו או גם לישראל וגרושתו

הנה הגמרא בכתובות דף כ"ז ע"ב אומרת:

משנה. אמר רבי זכריה בן הקצב, המעון הזה! לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו, אמרו לו, אין אדם מעיד על עצמו.

גמרא. תנא, ואף על פי כן ייחד לה בית בחצרו, וכשהיא יוצאה - יוצאה בראש בניה, וכשהיא נכנסת - נכנסת בסוף בניה. בעי אביי, מהו לעשות בגרושה כן? התם הוא דבשבויה הקילו, אבל הכא לא, או דלמא לא שנא? תא שמע, דתניא, המגרש את אשתו - לא תנשא בשכונתו, ואם היה כהן - לא תדור עמו במבוי, אם היה כפר קטן, זה היה מעשה, ואמרו - כפר קטן נידון כשכונה, מי נדחה מפני מי? תא שמע, דתניא - היא נדחית מפניו, ואין הוא נדחה מפניה, ואם היתה חצר שלה - הוא נדחה מפניה, איבעיא להו, היתה חצר של שניהם, מהו? תא שמע "היא נדחית מפניו", במאי עסקינן? אילימא בחצר שלו – פשיטא? ואלא בחצר שלה? והתניא "אם היתה חצר שלה - הוא נדחה מפניה"? אלא לאו - כי האי גוונא! דלמא דאגיר מיגר. מאי הוי עלה? תא שמע הנה ה' מטלטלך טלטלת גבר, ואמר רב טלטולי דגברא קשין מדאיתתא.

ג' שיטות נאמרו בהבנת הסוגיה:

א. שיטת רש"י היא, שכל הסוגיה מדברת רק על אשת כהן שנישאת או שלא נישאת, אך כלל לא מדברת על אשת ישראל שהתגרשה שעליה כלל אין איסור לדור באותו חצר או באותה שכונה של הבעל לשעבר.

זאת משום שבכל מקום בסוגיה רש"י ביאר והדגיש שמדובר רק בכהן ובאשת כהן. וזה לשונו בדיבור המתחיל "בגרושה":

כהן שגירש את אשתו מהו לדור עמו בחצר.

ובדיבור המתחיל "לא תדור עמו במבוי" כתב וזה לשונו:

שמא יבא עליה וכהן אסור בגרושה אבל ישראל כל זמן שלא ניסת תדור בשכונתו.

ובדיבור המתחיל "בנכסי אביה" כתב וזה לשונו:

שהיו בידה נכסי מלוג ובכהן שגירש את אשתו קא מיירי.

מבואר לשיטת רש"י שכל הסוגיה והאיסור לא לדור באותה חצר או באותו מבוי נאמר דווקא בכהן שגירש את אשתו.

ואת דברי הברייתא: "המגרש את אשתו לא תינשא בשכונתו ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי", שמשמע שהרישא של הברייתא מדברת גם בישראל, יסביר רש"י, שאמנם שייך איסור גם בגרושה מישראל אך דווקא באופן שנישאת לאחר אסורה לדור בשכונת הראשון, אך כל עוד היא גרושה, אין איסור שתדור בשכונת המגרש.

וכן הבין הריטב"א וזה לשונו: