סיבוני(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

פסק דין

לפני עתירת אסיר נגד החלטה שלא להתיר לו להתראיין בקשר לבקשתו למשפט חוזר.

המשיב מתנגד לראיון בטענה כי מתן במה לגרסת החפות של העותר תפגע ברגשות משפחת הקורבן וכן בקטינים, ילדי העותר והמנוחה.

חוששני כי התנגדות המשיב היא בגדר טעות משפטית באיזון האינטרסים בין חופש הביטוי לבין אינטרסים אחרים.

נקודת האיזון לובנה בפסקי דין רבים אשר אוזכרו בפירוט בעתירה.

עליהם ניתן להוסיף ולאזכר את התייחסותו של הנשיא בדימוס אהרון ברק למתח שבין חופש הביטוי לבין פגיעה ברגשות.

בעניין בג"צ 14/86יצחק לאור נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פסקה 24 נאמר: "ההקבלה בין חייל גרמני העוצר ילד זה לבין חייל ישראלי שעוצר נער ערבי צורבת אל ליבי. עם זאת, אנו חיים במדינה דמוקרטית אשר בה צריבת לב זו היא לב ליבה של הדמוקרטיה. כוחה של זו אינה ההכרה בזכותי לשמוע דברי נועם, הערבים לאזניי, כוחה של זו בהכרה בזכותו של הזולת להשמיע דברים הצורמים את אוזניי והצובתים את ליבי".

אני מבין לליבה של משפחת הקורבן, וצר לי כי על כל ספק באשמת העותר המושמע מעל במה כזו או אחרת הוא כמדקרות חרב בלבה.

אולם, איזון האינטרסים שקבעה הפסיקה מחייב את משפחת הקורבן להתגבר על פגיעה זו ברגשותיה ולהכיל מציאות שבה יש מי שחושב אחרת והוא רשאי להביע את מחשבותיו.

בעניין עע"א 4463/54 אבי חנניה גולן נ' שב"ס ציין השופט מצא כי איזון האינטרסים האמור מקפל בתוכו הכרעה ערכית בין האינטרסים המתנגשים.

אני סבור כי מבחינה ערכית צודק העותר בטענתו כי עדיף לקטינים להיחשף לתמונת עולם מורכבת, שבה קיימות גרסאות כאלה ואחרות, ולכונן לעצמם את תמונת עולמם-הם, מתוך מודעות למגוון הגרסאות הקיימות, ולא לעבור אינדוקטריניזציה חד-מימדית.

העולה מן המקובץ כי לא רק שלא מצאתי סכנה קרובה לוודאי לפגיעה בקטינים עקב קיום הראיון המבוקש – אלא לא מצאתי כי הוא עלול לגרום להם נזק כלשהו, למעט אותה פגיעה ברגשות שכאמור לעיל על כל אדם בחברה דמוקרטית להיות נכון לספוג ולהכיל.

לאור המקובץ, העתירה מתקבלת.

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.

שלמה פרידלנדר, שופט

הוקלד על ידי: קורין בן שבת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: