סומיה נ' חביב(המנוח) ואח'

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת לפיצול סעדים בתביעה שהגישה כנגד המשיבים לפינוי וסילוק ידם מהדירה נשוא הבקשה שעל פי הנטען שייכת למבקשת.

2. לטענת המבקשת בכתב התביעה, למשיבים אין כל זכות או חזקה בדירה שבבעלותה ועל כן עליהם לסלק ידם מהדירה. לטענת המבקשת, פניותיה בנדון למשיבים נדחו על ידם ולפיכך, הוגשה התביעה נשוא בקשה זו.

3. הפיצול בתביעת הסעדים נדרש לטענת המבקשת, על מנת שתוכל לתבוע בסופו של יום את מלוא נזקיה מהמשיבים, על פי תאריך הפינוי בפועל.

4. המשיבים מתנגדים לבקשה, מן הטעם שהמבקשת לא הראתה כל אינטרס לגיטימי לפיצול המבוקש על ידה. המבקשת יכולה הייתה בנקל להעריך את שווי תביעתה הכספית כלפי המשיבים ועל כן היא אינה עומדת במבחנים הקבועים בפסיקה המאפשרים פיצול סעדים.

5. לאחר שקילה ובחינה של טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל מטעמים של יעילות הדיון.

6. לעניין זה אפנה לדברי כבוד השופט טירקל ברע"א 1156/02 עבד אל סלאם חיר נ' מחמוד חיר ואח' (פסק דין מיום 11.5.2003):

"אולם אפילו מדובר בעילת תביעה אחת ובשני סעדים, היה מקום להרשות למשיב לפצל את הסעדים. זאת, בין היתר, מן הטעם שבעת הגשת התביעה לסילוק יד היתה אפשרות שבית המשפט לא יורה על פינוי המבקשים מהנכס והדיון בשאלת דמי השימוש הראויים יתייתר. לפיכך לא היה מקום להאריך ולסרבל את הדיון תוך הבאת ראיות נוספות, שלאחר מכן יכול היה שיתברר שהן היו מיותרות (ראו: רע"א 384/88 מרגלית נ' כהן, פ"ד מז(2) 617, 619; א' גורן, לעיל, בעמ' 109). זאת ועוד, בית המשפט המחוזי הסביר בפסק דינו כי ביטל את הרשות לפצל את הסעדים מן הטעם כי התחשב גם בכך בקביעת סכום הפיצויים. לפיכך, אפוא, גם מטעם זה, עם ביטול הפיצויים למבקשים, אין מקום שלא להרשות למשיב לפצל את הסעדים".    

7. יתרה מזאת, מסכימה אני שעד שלא יקבע מועד פינוי הדירה, אם בכלל, לא ניתן להעריך את מלוא הנזקים שנגרמו למבקשת.

8. אי לכך- אני נעתרת לבקשה ומתירה למבקשת את פיצול הסעדים המבוקש.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"א, 26 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: