סויסה נ' בנק מזרחי טפחות ראשון לציון 20435

החלטה

היום הוגשה לעיוני בקשה דחופה להארכת מועד להגשת הודעת ערעור בהתאם להוראות חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א 1981 (להלן: "חוק שיקים ללא כיסוי").

לטענת המבקש עקב מצבו הבריאותי הקשה לא עלה בידו להגיש את הודעת הערעור קודם מועד הגשתה בפועל.

עוד טען המערער כי סיכויי הערעור הינם טובים מאוד ומכאן שקיים טעם של ממש להיעתר לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובהודעת הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן.

חוק שיקים ללא כיסוי אינו כולל בחובו הוראה מפורשת לעניין מתן היתר להארכת מועד להגשת ערעור.

המחוקק לא הסתפק בחקיקתו של החוק שישים ללא כיסוי, אלא הוסיף וקבע תקנות לעניין סדרי הדין, אשר בהן ננקבו מועדים ולוחות זמנים. בעניין זה ראה תקנה 5 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) התשמ"ב 1981.

אין בהוראות התקנות כל הוראה המקבילה להוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

לכאורה קיים טעם של ממש כי ערעור, ככל שיוגש, יוגש בסמוך לאחר מתן הודעת ההגבלה וזאת נוכח העובדה כי להודעת ההגבלה יש משמעות, והשלכות, הן ביחס למערער והמשיבה והן ביחס לציבור בכללותו.

דומה כי עמדה מאחורי קביעתם של אלו מטרה ברורה. יש לזכור כי עסקינן בחקיקה צרכנית, הבאה להבטיח ציבור שלם אשר ניזוק, פעם אחר פעם, מהתנהלות של חלקים לא קטנים בציבור, אשר לא כיבדו שיקים שנתנו על ידם.

עם זאת, גם ככל שאדרש לבקשה מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, כמו גם מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, הרי שאני נדרשת לבחינתן של שתי סוגיות מרכזיות :

1. סיכויי ההליך;

2. הטעמים לבקשה למתן ארכה;

לטענת המבקש, במסגרת הליך גירושיו, העבירה לידיו גרושתו פנקסי שיקים של חשבון שנסגר עוד בשנת 2007, ואילו המבקש, אשר לא נתן ליבו לפרטי מספר החשבון, משך מאותם פנקסים שיקים לצורך תשלום כספים לספקים. לטענת המבקש, מדובר היה במעשה הנובע מטעות בלבד.

עיון בהודעת הערעור מלמד כי עסקינן ב"כ- שלושים שיקים . לא מדובר בשיק בודד, או במקרה בודד אלא בהתנהלות על פני תקופה של מספר חודשים, בין חודש מאי לחודש יולי 2011.

גם אם תתקבלנה כל טענותיו של המערער כי השיק הראשון ניתן מחמת טעות, הרי שניתן היה לצפות כי המערער לא ימשיך וייתן בידי צדדים שלישיים שיקים, במהלך למעלה מחודשיים , שיקים נוספים, בוודאי שעה שהודעה על כך ששיק הושב בוודאי נמסרה לידיו.

לא נטען ולא סביר כי כל השקים נתנו באותו מועד ולאותו גורם.

שעה שמועד פירעון השיק הראשון הינו לכאורה ליום 10.5.11 ומועד פירעון השיק האחרון הינו ליום 18.7.11, ניתן היה לצפות כי המערער יאתר את הטעות תוך זמן קצר, ויחדל ממתן אותם שיקים.

עיון במספרי השקים מלמד כי לא מדובר בפנקס בודד, אלא לכל הפחות בשני פנקסי שיקים. סימני השאלה העולים מכוח כך, גדלים אף יותר.

זאת ועוד, בסעיף 13 להודעת הערעור טען המבקש כי פעל במהירות, פנה לספקיו השונים, ואף הצליח, ביחס לחלק מהם, להחליף את השקים, בשקים מהחשבון החדש.