סוטי נ' גנטוס

החלטה

1.בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 6/5/2013. הבקשה הוגשה במועד 1/7/2013 ובחלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פי תקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: "התקנות").

2.מטעם זה, ומכוח סמכותי על פי סעיף 119(ז) לתקנות מוצאת אני לנכון לדחות את הבקשה על הסף. גם לגופו של עניין לא הציג המבקש טעמים המצדיקים היענות לבקשה;

החלטת הרשם לאיחוד תיקים במסגרתו יועמד התשלום החודשי על סמך 2,500 ₪, ובכפוף להפקדת סך של 7,500 ₪ ניתנה על בסיס הצהרות המבקש וכלל הראיות שצירף בתמיכה לבקשתו לאיחוד תיקים. המבקש לא הצביע על פגם שנפל בהחלטה. בפרט, שקלול הכנסות כלל בני המשפחה המתגוררים עם המבקש, ביחס להוצאות המשותפות מעלה על פניו כי יכולת הפירעון של המבקש הולמת בהחלט את שהוטל עליו. טענת המבקש לקיומם של חובות נוספים של בני המשפחה לא נתמכה בראיות. המבקש לא הציג טעמים המצדיקים שינוי ההחלטה לגופה. ממילא כאמור בחלוף המועד הקצוב על פי חוק להגשת בר"ע ממילא דין הבקשה להידחות.

3.לעניין זה יש להוסיף, כי הגשת הבקשה לעיון חוזר מיום 29.5.2013 והחלטת כב' הרשם מיום 6.6.2013 הדוחה הבקשה אין בה כדי להאריך המועדים הקבועים בחוק. "בעל דין שהחמיץ מועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור, איננו יכול להביא להארכת מועד פיקטיבית על ידי הגשת הבקשה לעיון חוזר בהחלטה עליה לא ערער. הכלל הוא כי אין לאפשר את עקיפת סדרי הדין, בעניין המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור, על ידי הגשת הבקשה לעיון חוזר לבית המשפט, שנתן את פסק הדין או את ההחלטה, אלא במקרים חריגים בלבד (רע"א 9728/04 עצמון נגד חיפה, פ"ד נט(3) 760,764)" [דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות 114 (מהדורה שביעית, 2012).

4.מטעמים אלו כולם הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: