סוגיית יישום הדין המוסלמי בבתי משפט לענייני משפחה ושאלת חיובם לפעול לפיו

פסק דין זה עוסק במזונות ילדים מוסלמים תוך בחינת הוראות דינם האישי - הדין המוסלמי, קביעת היקף החיוב החל על אב בהתאם להוראות דין זה, והאם החיוב הוא בגין מזונות"CA'J)" ("כפאיה"), יהא מצבו ויכולתו הכלכלי של החייב אשר יהא, או שהחיוב הוא על פי יכולתו של האב, כך שניתן לחייבו במזונות מעבר למינימום הדרוש למחייה?

עוד תיבחן במסגרת פסק דין זה סוגיית יישום הדין המוסלמי בבתי המשפט האזרחיים, וכן האם אותם דברי חקיקה שמלפני קום המדינה (B'FHF B1'1 -BHB 'D9'&D) 'D9+E'FJ - חוק המשפחה העותמאני) שנקלטו על פי סימן 46 לדבר המלך במועצה, כמי שימשיכו לחול בבתי הדין השרעיים, מחייבים גם את בתי המשפט האזרחיים בבואם ליישם הוראות הדין האישי המוסלמי?

א. רקע כללי

1.      תביעה למזונות אישה וילדיה הקטינים אשר הוגשה כנגד בעלה הנתבע, אביהם של הקטינים - התובעים 2 ו- 3.

2.      התובעת מס' 1 והנתבע נישאו זל"ז ביום ***ומנישואיהם נולדו הקטינים:ס', יליד 16.2.03, ו- ע', יליד 4.4.05 (להלן: " הקטינים").

3.      יחסיהם של הצדדים עלו על שרטון ובחודש 6/2010 התגרשו זמ"ז בבית הדין השרעי ב- ***.

האישה הודיעה כי היא מוותרת על מזונותיה וצמצמה תביעתה לכדי מזונות עבור הילדים בלבד (ראה גם סיכומי ב"כ התובעים, עמ' 20, שורות 17-18).

4.      ביום 2/9/09 נפסקו מזונות זמניים לקטינים עפ"י הפירוט שלהלן: לתובע מס' 2 - סך של 1,600 ש"ח, סכום הכולל הוצאות בגין אחזקת מדור, ולתובע מס' 3 - סך של 2,500 ש"ח בחודש, ובסה"כ 4,100 ש"ח.

יוער, כי תיק זה נקבע למספר ישיבות הוכחות שלא התקיימו בשל אי התייצבות מי מבין בעלי הדין. בישיבת  15/10/12 נשמעו העדויות.

ב. התוואי לפסיקת מזונות קטין

5.      הפסיקה מורתנו באשר לדרך התלת-שלבית שבה יש לפסוע בטרם קביעת גובה החיוב במזונות: בשלב ראשון יש להעריך את צרכי הקטין. בשלב שני נדרש בית המשפט לקבוע או לכל הפחות להעריך את יכולות הצדדים והשתכרותם בפועל ובכוח. לבסוף אמור בית המשפט להסתמך על קביעותיו בשלבים הקודמים, לבחון את הדין האישי החל על החייב במזונות ולאזן בין שיעור החיוב שיש להשית עליו לבין המינימום שיש להותיר למחייתו של החייב (ראה גם עמ"ש ת"א 1057/09 ש.ת. נ' ד.ג מיום 17.10.10, (פורסם בנבו) וכן ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד(4), 529.

שלב ראשון - קביעת צרכי הקטינים

6.    אבחן תחילה את צרכי הקטינים תוך התייחסות לצרכיו המיוחדים של הקטין ע' הסובל מפיגור התפתחותי ואשר המל"ל הכיר בו כנכה בשיעור 100%. כן אתייחס בהמשך לסוגיית קצבת הנכות המשולמת עבורו והשלכותיה על גובה המזונות שאשית על הנתבע.

7.    בכתב התביעה עתרה האם לחיוב האב במזונות הילדים ע"ס 6,000 ש"ח עבור שניהם ביחד, היינו סך של 3,000 ש"ח לכל קטין, וזאת עפ"י הפירוט שלהלן:

א. כלכלה - 3,000 ש"ח

ב. ביגוד והנעלה - 1,200 ש"ח

ג.   תרופות, בריאות - 500 ש"ח

ד. חינוך ודברי לימוד - 1,000 ש"ח

ה. בילוי - 300 ש"ח