סוגיית ההתערבות בממצאי הערכאה דלמטה

החלטה

המשיבים הגישו תביעה, בבית משפט השלום, כנגד המבקשים, ובה טענו כי בדירה שרכשו
הראשונים מהאחרונים, קיימת רטיבות, וכי המבקשים לא גילו להם זאת עובר להתקשרות. בית
משפט השלום דחה את התביעה, בקבעו כי לא הובאה "שום ראיה ישירה על רטיבות". בית
המשפט המחוזי קיבל את הערעור. נקבע, כי מדברי המערערים עצמם, בכתב ההגנה ובטיעונים
בפני בית המשפט המחוזי, ניתן ללמוד כי הם אינם חולקים על עצם קיומה של בעיית רטיבות
בדירה, וכי גם חוות-דעתו של המומחה שמונה על-ידי בית משפט השלום מצביעה על כך
לכאורה. בית המשפט המחוזי קבע, כי אם טענת המשיבים היא שבעיית הרטיבות נוצרה רק
לאחר מסירת הדירה, היה עליהם לחקור את המומחה על חוות-דעתו או להביא ראיות אחרות
הסותרות את העולה ממנה, ומשלא עשו כן, היה על בית משפט השלום להסיק כי הוכחה "חדירת
רטיבות לדירה באופן חריג". בית המשפט המחוזי קיבל, אפוא, את הערעור, והחזיר את
הדיון לבית משפט השלום, להמשך בירור התביעה.