סדרי דין וקביעת מזונות זמניים קטינים

החלטה

רקע:

1.         בפני מונחת בקשתה של התובעת (להלן: "האם" או "האישה") במסגרת תביעתה שהוגשה ביום 9.7.07, לפסיקת מזונות זמניים ודמי מדור זמניים עבורה ועבור שני ילדיהם של הצדדים (להלן: "הקטינים") עד למתן פסק דין במזונות קבועים בתובענה למזונות. בשלב קביעת מזונות זמניים אין בית המשפט נדרש להיכנס אל עובי הקורה ו/או לקבוע עובדות.

2.         האם והנתבע (להלן: "האב" או "הבעל") נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1997. מנישואין אלה נולדו לצדדים הקטינים:

                        מ. מ., ת.ז. *********, יליד 2000.

                        מ. נ., ת.ז. *********, יליד 2002.

3.         הבקשה למזונות זמניים לפי תקנה 265 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, הוגשה כבקשה נוספת נפרדת ביום 25.9.07.

4.         על פי כתבי התביעה וההגנה מדובר בגרסאות סותרות לגבי כוחה של התביעה בכלל, ובפרט לגבי גובה השתכרות האב, יכולתו הכלכלית, יכולתה הכלכלית של האם וצרכיהם של הקטינים, כפי שיפורט להלן.

טענות הצדדים:

5.         לטענתה של האם, בשל חשדה לבגידתו של האב בה החל מיולי 2006, נפער הקרע בין הצדדים. לטענתה, חשדה נבע גם בשל כך שהאב החל להעלים ממנה כספים ולא זו בלבד שחדל לשלם את הוצאות הבית השוטפות, אלא אף הגדיל לעשות כאשר מנע ממנה את ניהול חייה הפרטיים ובתוך כך מציינת האם את ניתוק מכשיר הטלפון הנייד שלה על ידו. כמו כן, מציינת האם, כי על אף הנתק ביניהם האב ממשיך בשגרת חייו. תביעתה הנוכחית הוגשה על מנת להסיר את תלותה הכלכלית בטוב ליבו של האב. על בסיס זה טוענת האם, כי בגין אי תשלומים מצד האב, נצטברו חובות כספיים הן עבור הצהרון והן עבור השכירות.

6.         לטענת האב, משפרץ הסכסוך בין הצדדים הוא נאלץ לעזוב את דירתם המשותפת ולעבור להתגורר באופן זמני בבית אימו מאחר והאם לא הותירה בפניו כל ברירה אחרת שכן לדבריו היא סילקה אותו תוך שאיימה כי תפנה למשטרה במידה ולא יעשה כן. לטענתו, אירוע זה הביא אותו להגיש את תביעת הגירושין ביום 4.6.07 בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב (להלן: "בית הדין"), כשאין מחלוקת בין הצדדים שמועד הגשת תביעת הגירושין קדם להגשת התביעה נשוא החלטה זו.

            על תביעתו לגירושין, סומכת טענתו המקדמית של האב לפיה, במסגרתה כרך כדין את נושא מזונות האישה ולכן בית משפט זה נעדר סמכות בנושא מזונותיה, מפאת שזו מסורה לבית הדין. טענתו זו מפורטת בבש"א 10224/07 שהוגשה מטעמו, בה מבקש האב מבית המשפט שיורה על דחיית תביעת מזונות האישה על הסף.

7.         לגופה של התביעה, טוען האב, כי לאור השתכרותה של האם יש לפעול בהתאם לכלל "מעשה ידיה" וכך להימנע מחיובו בתשלום מזונותיה. לא זו בלבד, לטענתו התביעה כולה נעדרת עילה ודינה להידחות לאור ההוצאות בהן נושא והתשלומים שמעביר ישירות לידיה של האם.

            האם שמצדדת בטענה זו של האב לפיה, הוא דאג לכלכלתה ונשא בצרכים שלה ושל הקטינים, מציינת גם את התנהלות הצדדים בניהול משק הבית באמצעות מזומנים בלבד. לגישתה, יש באמור כדי להעיד על יכולתו הכלכלית הגבוהה בכלל ועל מסוגלותו להמשיך ולשאת בצרכי המשפחה בפרט. בתוך כך, בניסיונה להמחיש לבית המשפט את עושרו של האב, מציינת האם מגוון מותרות מהם נהנה האב.

8.         על בסיס טענותיה, מציינת האם בכתב התביעה את צרכיה אשר מפורטים להלן: