סגל נ' כלאף

החלטה

כתב התביעה הוגש ביום 4.4.11.

בהתאם להודעת התובעת מיום 3.5.11 הואיל והנתבע לא לקח דואר רשום שנשלח עבורו, התבקש בית המשפט לאפשר לתובעת לבצע מסירה אישית לנתבע.

עוד באותו יום ניתנה החלטה כמבוקש.

ביום 2.6.11 הוגש לבית המשפט תצהיר מוסר החתום על ידי מר מוטי חרש.

בהתאם לתצהיר הדביק מר חרש את כתב בית הדין על דלת דירתו של הנתבע בביקור שלישי שערך במקום ואיש לא היה בבית. מעיון בתיק עולה כי גם ההודעה על מועד הדיון נמסרה לנתבע כדין.

הדיון בתיק נקבע ליום 21.7.11.

התובעת התייצבה אולם הנתבע לא הופיע לדיון וכן לא הגיש כתב הגנה.

בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד (להלן: "הבקשה").

הבקשה הוגשה ביום 5.9.11.

לטענת המבקש הוא התייצב לדיון באיחור של שעה, לאחר שכבר ניתן פסק הדין כנגדו.

בבקשה לא מפרט או מנמק הנתבע מדוע לא הגיש כתב הגנה, כמו כן הנתבע אינו מנמק מדוע איחר לדיון.

יתרה מכך, בהתאם לתקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין) התשל"ז- 1976, בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד תוגש תוך 7 ימים מיום שהומצא לו פסק הדין.

הנתבע ידע על מתן פסק הדין כבר מיום 21.7.11, אולם הגיש הבקשה רק ביום 5.9.11 קרי בחלוף 46 ימים מיום מתן פסק הדין.

בעניין זה יש לציין כי פגרת בית המשפט אינה חלה על בתי המשפט לתביעות קטנות.

לאור כל האמור ומשאף לא מצאתי נימוקים המצדיקים ביטול פסק הדין גם לגופו של עניין, אני דוחה הבקשה לביטול פסק הדין.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"א, 19 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: