סגל נ' כהן

פסק דין

התובעת שכרה מאת הנתבע דירה והתגוררה בה במשך 4 שנים. אין חולק כי על פי הסכם השכירות התובעת התחייבה לסייד את הדירה במועד הפינוי, אך בפועל לא עשתה כן. התובעת טוענת כי הנתבע ויתר על סיוד הדירה, שכן הוא היה מעוניין בהחלפת הריצוף ולכן פינתה מבלי לסייד אותה. לטענת התובעת, לאחר פינוי הדירה חזר בו הנתבע וביקש כי הדירה תסויד. לדברי הנתבע הוא מעולם לא ויתר על סיוד הדירה ונתן לתובעת ארכה לשם סיודה.

כך או כך, אין חולק כי כמה ימים לאחר פינוי הדירה, הגיע אדם מטעמה של התובעת לשם סיוד הדירה אך לא סייד אותה בפועל. הנתבע טוען שהתובעת שלחה לביצוע העבודה, אדם לא מקצועי, וכשהוא ראה את מצב קירות הדירה, סירב לסייד. נציג התובעת, שאף התייצב לדיון, טען כי לא היה יכול לסייד את הדירה שכן הנתבע החל בשיפוץ נרחב שכלל החלפת ריצפה. התובעת הציגה חשבונית בגין רכישת צבע על סך של 144 ₪.

הדירה לא סוידה על ידי התובעת והנתבע הפקיד שיק בטחון שהפקידה בידו בסך של 1,800 ₪. הנתבע טוען שסייד את הדירה בעלות של 2,000 ₪ וצירף הצעת מחיר לתמיכה בטענתו. בדיון ציין הנתבע שאינו יכול להציג חשבונית, שכן התשלום היה ללא מע"מ.

התובעת טוענת כי הנתבע הפקיד את השיק שלא כדין ותובעת השבה של 1,800 ₪ ופיצוי בגובה 4,000 ₪.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד -1984, וזאת ללא מתן נימוקים לאחר שתוכנו של סעיף זה ומשמעותו הוסברו לצדדים על ידי בית המשפט.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, שמעתי את טענותיהם ושקלתי אותן ואת הדין המהותי ובשים לב לרצון הצדדים לשים קץ למחלוקת שביניהם במהירות וביעילות, אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 850 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 יום.

ניתן היום, י"ד אייר תש"ע, 28 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: