סבט אבל נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע - פסקדין

החלטה

התביעה בעניינו של התובע הובאה בפניי למתן פסק דין.

על פי הנחיות הנשיאה -

"בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו." (הנחיה מס' 17).

לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, בטענותיהם, בחוות דעת המומחית ובתשובותיה לשאלות ההבהרה, מצאתי כי בטרם יינתן פסק הדין, מן הראוי הוא כי ימונה מומחה נוסף לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלות שמהן הוא סובל. חוות דעת המומחית היא אמנם מפורטת ואולם משעולה ממנה כי המחקרים שעליה היא נסמכת הם מצומצמים וכי אין ספרות רפואית מספקת המתייחסת לשלל המחלות שמהן סובל התובע ולקורלציה ביניהן, סברתי כי על מנת להכריע כראוי בעניינו של התובע, יש מקום לקבלת חוות דעת נוספת.

בית המשפט העליון קבע בעניין זה כי -

"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו" (רע"א 337/02 מזרחי - כלל חברה לביטוח בע"מ, פד"י נו(4) 673, 676 (2002); הדגשה שלי - י.א.ש.; ראו גם בר"ע 15003-05-13 המוסד - רבקה זר, ניתן ביום 20.5.13).

אשר על כן, החלטה על מינוי מומחה נוסף תשלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, (27 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: