סבג נ' זריהן ואח'

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984, לאחר שסיכמו טענותיהם בע"פ. כן הוסמך בית המשפט לפסוק כל סכום עד שילוש הפיצוי הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לנכות בשיעור 10% (סכום הפיצוי המקסימאלי ל-10% נכות, ע"פ חוק הפלת"ד, נכון להיום הינו 16,149 ₪, ושילושו, במעוגל, 48,500 ₪).

1.התובעת, ילידת 1983 (בת 19 במועד הארועים, בת 27 היום), טוענת כי נגרמה לה פגיעה נפשית כתוצאה ממעשים שבצע בה הנתבע בזמן שירותה הצבאי, כאשר היה מפקדה הישיר.

2.כנגד הנתבע הוגש כתב אישום בבית דין צבאי בגין התנהגות שאינה הולמת (עבירה לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי התשט"ו 1955). בכתב האישום המתוקן שהוגש פורטו הארועים בהם הואשם הנתבע כדלקמן:

א. במועדים שבין 2/3/03 ועד מחצית 4/03 נהג הנתבע להתקשר לתובעת ולנהל איתה שיחות בעלות גוון מיני.

ב. במועדים שבין 2/3/03 ועד 8/6/03 ביקש הנתבע מהתובעת כי תסכים לקיים עימו יחסי מין ואף הציע לה לשכב עם חיילים אחרים בבסיס.

ג. במועדים שבין 2/3/03 לבין 8/6/03 קיים הנתבע עם התובעת יחסי מין, נהג לנעול דלת חדרו כשהתובעת היתה שם, התבטא באופן בוטה, נישק והפשיט את התובעת וכו' – פירוט ניתן למצוא בכתב האישום המתוקן.

יצויין כי בכתב האישום המקורי שהוגש הואשם הנתבע גם בהטרדה מינית, ואולם הוא תוקן וצומצם להתנהגות שאינה הולמת בלבד.

3.הנתבע הורשע ע"פ הודאתו, כאמור, בהתנהגות שאינה הולמת.

בגזר הדין שניתן התייחסו השופטים לחומרת העבירה באומרם את הדברים הבאים:

"אנו סבורים שהענישה המוצעת לנו עושה חסד רב מאוד עם הנאשם. אנו סבורים שהמעשים אשר בהם הוא הורשע הם מעשים חמורים, אשר יש בהם פגם לא רק במישור הפלילי, אלא גם ובעיקר במישור המוסרי. אכן אלמלא הסדר טיעון אין ספק שהיה מוטל על הנאשם עונש מאסר לתקופה ארוכה הרבה יותר ולריצוי בדרך של כליאה..".

4.בגזר הדין שניתן הוטלו על הנתבע העונשים הבאים:

הורדה לדרגת טוראי.

שני חודשי מאסר על תנאי לריצוי בפועל של עבודה צבאית.

שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור על חוק למניעת הטרדה מינית.

פיצוי כספי לתובעת בסך 3,500 ₪.

באשר לפיצוי הכספי שנפסק אמר בית הדין כך: "אנו סבורים כי סכום זה איננו מהווה גילום או הערכה ראויה לנזק שאותו סבלה המתלוננת, אלא יש בו בגדר השתתפות סמלית מצד בית הדין בסבלה".

4.התובעת תמכה תביעתה בחוות דעת רפואית (ד"ר נפתלי) בה נקבעה לה נכות נפשית בשיעור של 35% כאשר המומחה ייחס לארועים נשוא תביעה זו 25% נכות, ו-10% למצב נפשי קודם (בהתחשב באישיותה, בבעיות המשפחתיות מהן סבלה ומטראומת ילדות שחוותה - התובעת היתה עדה לפיגוע שארע בנהריים ושבו נהרגו ונפצעו חברות טובות שלה בגיל 14).

5.הנתבע הגיש חוות דעת נגדית מטעם ד"ר כנענה אשר קבע כי לתובעת נכות נפשית בשיעור 5% הנובעת ממכלול בעיותיה הרגשיות. לארועים נשוא התביעה ייחס המומחה שליש מהנכות שקבע (דהינו-1.66%) ושני שליש נותרים ייחס לבעיות רגשיות ולחוויות נפשיות טראומטיות שחוותה בעברה ושאינם קשורים לתביעה.

6.נוכח הפער בין חוות דעת המומחים מונה על ידי מומחה מטעם בית המשפט – ד"ר קרקרה. המומחה קבע בחוות דעתו כי התובעת סובלת מהפרעת אישיות כתוצאה מבעיות קודמות, מבעיות משפחתיות וטראומות היסטוריות שחוותה. עוד קבע כי – "אין עדות לפגיעה תיפקודית כתוצאה ובעקבות ההטרדה המינית".