ס.ת. סוכנות לביטוח (1999) בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

מבוא ותמצית טענות הצדדים

התובעת חברה בע"מ המנהלת עסקי סוכנות ביטוח הגישה תביעה נגד הנתבעת חברת ביטוח לתשלום סכום של 2,833,150 ₪ שהנתבעת חייבת לה לטענתה לאור חבותה על פי חוק החוזים בהתאם למוסכם ו/או מכוח עשיית עושר ולא במשפט ו/או בהתאם לנוהג שהיה קיים בין הצדדים, בין הנתבעת לסוכניה ו/או בענף הביטוח.

התובעת- המבקשת הגישה בקשה להתיר לה לצרף את תצהירו של ליאור קן דרור כחלק מתצהירי העדות הראשית מטעם התובעת.

המבקשת טוענת כי בהמשך לאמור בישיבת קדם המשפט מיום 7.2.11 נעשתה פנייה למר קן דרור אשר שימש כמנהל מכירות ביטוח חיים החתום על הנספח משנת 2005 אשר האריך את תוקף ההסכם משנת 2004.

המבקשת טוענת כי מלכתחילה לא נעשתה פנייה למר קן דרור, הואיל והמבקשת הייתה סמוכה ובטוחה כי לבטח יוזמן הוא ע"י המשיבה בהיותו אורגן שלה בעבר וכי המשיבה תבקש להדוף את התביעה בעדות מכלי ראשון של מי שחתם על ההסכם וניהל את המו"מ מטעמה.

המבקשת מוסיפה כי התצהיר יביא לגילוי האמת שכן הוא ניתן מאורגן של המשיבה שחתום על ההסכם שניהל את המו"מ לחתימת ההסכם ויודע את שהוסכם ואת שנהוג.

המבקשת טוענת כי הואיל והשלב הוא של קדם משפט לא יגרם כל נזק למשיבה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבקשה היא חריגה ביותר והוגשה בשיהוי מהותי שכן על המבקשת היה לפנות מיד עם קבלת תצהירי המשיבה. המשיבה טוענת כי ביסודה של הבקשה עומדת בקשת המבקשת לשנות את סדרי דין לזכות ביתרון דיוני ולפגוע בהגנת המשיבה.

המשיבה טוענת כי לא מצאה בבקשה הסבר או נימוק המצדיק לצרף את התצהיר לאחר הגשת תצהירי המשיבה, כל שנטען ע"י המבקשת כי היא "ציפתה" שהמשיבה תגיש את תצהירו של מר קן כאשר ל"ציפייתה" אין כל בסיס. היא מוסיפה כי גם הנימוק לפיו מר קן עבד אצל המשיבה, הינו לטענתה נימוק נגוע בחוסר תום לב שכן מתוך שבעה תצהירים שהגישה המבקשת חמישה ניתנו ע"י עובדים לשעבר של המשיבה.

המשיבה מוסיפה כי לא הייתה למבקשת כל מניעה מלפנות למר קן במועד הגשת תצהירים מטעמה וכי הוא היה נענה לבקשתה כפי שנענה לה כעת.

המשיבה טוענת כי המבקשת ידעה במועד הגשת התביעה מיהו אותו מר ליאור קן דרור, ידעה כי הוא חתום לכאורה על הסכמים עם המבקשת, ידעה כי היה עובד המשיבה ויודעת כי אינו מועסק במשיבה מזה מספר שנים. כל אלו אינן עובדות מפתיעות. המשיבה טוענת כי היא טענה כבר בכתב ההגנה את טענותיה והכחשותיה את הנוהג עליו מבססת המבקשת את תביעתה. תצהירי המשיבה בעניין זה רק ביססו טענה שנטענה זה כבר והייתה ידועה למבקשת.

המבקשת מסרה תשובתה לבקשה בה ביקשה לאשר לה להתיר את הגשת התצהיר.

דיון

ביום 17.5.10 הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, באותה החלטה נקבע מפורשות כי במידה ובעל דין ירצה לזמן עד שאינו בשליטתו, ידאג לצרף עד למועד הגשת תצהיריו את רשימת העדים, תוכן עדותם ולהסביר מדוע לא ניתן היה להגיש תצהיר מטעמם.

ביום 26.8.10 המבקשת הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה וביום 2.1.11 הגישה המשיבה את תצהירי העדות הראשית מטעמה.

משהוגשו התצהירים, נקבעה ישיבת קדם משפט מסכם ליום 7.2.11 לצורך קביעת תאריכים לשמיעת העדויות. באותה ישיבה ולראשונה, המבקשת ביקשה לזמן לעדות את מר ליאור קן דרור שלטענתה אינו בשליטתה.

כעת מונחת בפניי בקשה מפורטת של המבקשת מיום 24.2.11 להתיר לה לצרף את תצהיר מר ליאור קן דרור, תגובת המשיבה ותשובת המבקשת לתגובת המשיבה.

לאחר עיון במסמכים המונחים בפניי ובטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי מן הצדק ולמען בירור האמת יש להתיר את צירוף התצהיר כמבוקש בהתאם לתנאים שיקבעו להלן.

אקדים מאוחר למוקדם ואציין כי אכן התנהלותה של המבקשת אינה ראויה וחובה היה על המבקשת לפעול בהתאם להחלטתי המפורטת מיום 17.5.10 ולציין במועד בו הוגשו תצהיריה כי בכוונתה לזמן לעדות את מר ליאור קן דרור.