ס"ק 52945-08-15

1.האם על המשיבה לשלם לנציגי ועד אנשי צוות האוויר הפרשי שכר בשל פעילותם במבקשת במהלך החודשים אפריל ומאי 2015?

הרקע עובדתי

2.המבקשת הינה ארגון העובדים במסגרתו מאורגנים כ- 6,000 עובדי המשיבה, חברת התעופה אל על, ובהם כ- 580 טייסים. במועצת העובדים 47 חברים נבחרים מכלל המגזרים, ובהם חמישה נציגים לאנשי צוות האוויר (להלן: נציגי אצ"א).

3.בין העובדים לחברה מתקיימים יחסי עבודה קיבוציים. הסכמים והסדרים קיבוציים מסדירים את תנאי העסקת העובדים. בהסכם קיבוצי בין המבקשת למשיבה שנחתם בשנת 1982 והוארך מעת לעת, הוסכם כי עובדי החברה ייוצגו על ידי נציגות עובדים משותפת (לאופן ייצוגם של טייסי אל על, שבקשתם להכרה כיחידת מיקוח נפרדת נדחתה, ראו: סק 21/10 הסתדרות העובדים הלאומית נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (2.5.10)).

על פי המוסכם, נושאת אל על בתשלום מלוא שכרו של יושב ראש נציגות העובדים, שמקדיש את כל זמנו לענייני נציגות העובדים (סעיף 10 לתגובה אל על לבקשה). אשר לנציגי אצ"א, לגביהם נקבע ככלל כי הם זכאים לתגמול כספי שווה ערך ל- 2.5 שעות טיסה בגין כל יום שבו ביצעו פעילויות לטובת הנציגות (תגמול הזהה לזה הניתן להם עבור ביצוע כל פעילות "חוץ טיסתית" אחרת).

4.בנובמבר 2012 החלו הצדדים לקיים ישיבות משא ומתן לחידוש ההסכם הקיבוצי, שתוקפו הסתיים בסוף 2012. לקראת יוני 2013 החליטו הצדדים להגביר את קצב הישיבות והאינטסיביות שלהן. בישיבות נטלו בין היתר חלק נציגי אצ"א. בהתאם, הגיעה אל על להסכמות עם נציגות אצ"א בדבר תשלום השלמת שכר לנציגי אצ"א לגובה ממוצע השכר בצי שבו הם טסים, על מנת שלא ייפגעו בשכר בשל פעילותם בנציגות (להלן: "השלמת השכר עד הממוצע" או בפשטות "ההשלמה").

5.על מנת להסביר את טיבה של אותה "השלמת שכר עד הממוצע" שהוסכם עליה, וששולמה בפועל נציגי אצ"א החל מיוני 2013 ועד מרץ 2015, נסביר תחילה את מבנה השכר של הטייסים באל על.

הטייסים באל על משתכרים שכר בסיס עבור 75 שעות טיסה בחודש, בהתאם לוותק ולתפקיד המקצועי. שכר זה משולם להם גם כאשר שעות הטיסה נמוך מזה. בנוסף, הטייסים מקבלים תוספת שכר מיוחדת עבור "קריאה מיוחדת", שהיא ביצוע טיסות מבלי שהטייס שובץ אליהן מראש. אין מחלוקת בין הצדדים כי שיבוצים אלה מהווים חלק משמעותי משכר הטייסים (עד 40% משכרם). תשלום שכר הטייסים מעבר לשכר הבסיס (עבור הפעילויות השונות) משולם בתלוש השכר הבא חודשיים לאחר מכן. כלומר, פעילות חודש מרץ משולמת בתחילת מאי, פעילות עבור חודש אפריל משולמת בתחילת יוני וכולי.

המחלוקת בין הצדדים וטענותיהם

6.אין מחלוקת בין הצדדים כי "השלמת השכר עד הממוצע" שולמה לנציגי אצ"א החל מהמועד שבו הוסכם עליה בחודש יוני 2013, ועד למועד שבו הופסק תשלומה, במרץ 2015, דהיינו במשך 22 חודשים רצופים (ראו הודאה בכך בסעיף 18 לתגובת אל על). אין גם מחלוקת בין הצדדים כי החל מחודש יוני 2015 חזרה אל על לשלם את השלמת השכר עד הממוצע, וזאת לכל הפחות עד ספטמבר 2015 (ראו הודאה בכך בסעיף 31 לתגובת אל על). דהיינו, ההשלמה שולמה עד לאחר המועד שבו הוגשה בקשת הצד שבפנינו.

המשמעות הינה שהמחלוקת בין הצדדים בתיק זה הינה מצומצמת יחסית. היא נוגעת אך ורק לשאלה האם נציגי אצ"א היו זכאים ל"השלמת השכר עד הממוצע" גם עבור החודשים אפריל ומאי 2015, אם לאו.

7.לטענת אל על, תשלומה של תוספת "השלמת השכר עד הממוצע" במשך קרוב לשנתיים נעשה "עקב טעות טכנית שנבעה, בין היתר, מחילופי סמנכ"לים ובעלי תפקידים נוספים באגף משאבי אנוש במשיבה" (סעיף 18 לתגובתה). זאת, שכן מה שהסכימה לו אל על, לטענתה, הינו תשלום ההשלמה רק עבור חודשים שבהם מתקיימות בין הצדדים ישיבות משא ומתן, ורק עבור אותם נציגי אצ"א שנטלו חלק באותם ישיבות, כשבפועל שולמה התוספת בטעות גם עבור חודשים שבהם לא התקיימו ישיבות (או התקיימו ישיבות מעטות) וגם עבור אנשי אצ"א שכלל לא נטלו חלק במשא ומתן. אל על טוענת, שכאשר התגלתה התקלה, היא הפסיקה את תשלום ההשלמה. אל על אמנם לא תבעה החזר עבור הסכומים שאותם שילמה לטענתה בטעות, אך היא העלתה טענת קיזוז, לפיה היא זכאית להחזר סכומים שאותם שילמה לאנשי אצ"א בטעות עבור חודשים רבים שבהם לא התקיימו ישיבות משא ומתן מגזריות.

המבקשת טוענת שההסכמה מכוחה שולמה "השלמת השכר עד הממוצע" ברצף ולכל נציגי אצ"א אושררה על ידי אל על מספר רב של פעמים, וכי נסיונה של אל על לחמוק מקיומה הינה מהלך רטרואקטיבי, חד צדדי וחסר תום לב. עוד טוענת המבקשת כי בעלי התפקידים בחברה היו מודעים היטב להסכמה לשלם את ההשלמה ולא מצאו בה כל פגם, וכי אין כל ממש בטענת אל על שהתשלום נעשה בטעות שנבעה מחילופי גברי בראשות אגף משאבי אנוש.