ס"ק 5190-08-14 הסתדרות העובדים החדשה נ' מעון כלנית

1.הסכסוך הקיבוצי שבפנינו עוסק בפיטוריו של עובד, ליאור קיי אבישי (להלן – אבישי), על רקע התארגנות ראשונית אצל המשיבה.

2.הרקע לסכסוך תואר בהחלטה מיום 20.8.14, בה נדונה בקשת ההסתדרות לצווי מניעה זמניים שימנעו את פיטוריו של אבישי.

הבקשה לסעדים זמניים התקבלה ונקבע כי פיטוריו של אבישי בטלים, מאחר שהוכח לכאורה שיש בהם פגיעה בהתארגנות הראשונית של העובדים אצל המשיבה.

בהחלטה מיום 20.8.14, נקבעו, בין השאר, הדברים הבאים:

"נראה כי הסיבות שהמשיבה מנתה לפיטוריו של אבישי היו מכלול של אירועים והתנהגויות שניתן לכנות אותם 'אי התאמה'. לדעתנו, הודעה על פיטורים אינה תגובה מתחייבת להתנהגות מעין זו, במיוחד כאשר עסקינן בעובד שמועסק כבר שלוש שנים. ייתכנו צעדים אחרים שהמעביד יכול לנקוט בהם, כגון נזיפה.

כפי שכבר צוין לעיל, על פי הדין, נטל השכנוע המוטל על המשיבה הוא נטל מוגבר. לאור האמור לעיל, הגענו למסקנה שהמשיבה לא עמדה בנטל זה. בשל סמיכות הזמנים בין התארגנות העובדים ובין זימונו של אבישי לשימוע והעובדה כי אין סיבה אחת קונקרטית שמצדיקה בעינינו צעד קיצוני של פיטורי עובד. במיוחד כאשר עסקינן בטענות מסוג של 'אי התאמה' ביחס לעובד שמועסק כבר שלוש שנים.

על פי הפסיקה, 'בבואו לדון בתוקף פיטוריו של פעיל מרכזי בהליך של התארגנות עובדים, נדרש בית הדין לשקול גם את השפעת הפיטורים על חופש ההתארגנות של עובדי החברה' (פרשת הוט טלקום, סעיף 20 לחוות דעת הנשיא).

כלומר, יש ליתן משקל אף להשפעת פיטוריו של אבישי על ההתארגנות הראשונית של עובדי המשיבה, בשים לב לחברותו בוועד הפעולה, בצעדים שנקט לגיוס חברים לארגון, ובמיוחד בהתחשב בכך שאישור הפיטורים בשלב ראשוני זה עלול להביא לעצירה של מהלך ההתארגנות. חיזוק לכך ניתן למצוא אף בתגובה לבקשה, בה נטען (סעיף 71) כי לאסיפת עובדים שהתקיימה לאחר פיטוריו של אבישי, התייצבו רק 8 מתוך כ – 40 עובדים של המשיבה ואף אחד מהם לא חתם על טפסי הצטרפות.

זאת ועוד, הגם שאין חולק כי פיטורי עובד הם פררוגטיבה ניהולית של המעביד, לדעתנו, בסיטואציה של התארגנות ראשונית במקום העבודה, צעד של פיטורי העובד שהוא הרוח החיה בהתארגנות, אינו צעד מידתי. על רקע העובדה שכבר הובאה לידיעת המשיבה, כי העובדים נמצאים בשלב הראשוני של ההתארגנות, ראוי היה שהמעסיק ישקול נקיטת צעד משמעתי חמור פחות. העובדה שהמשיבה כלל לא שקלה אפשרות זו, פועלת לחובתה.

בשקילת כל האמור לעיל, הגענו למסקנה כי כאשר העומד לדיון הוא פגיעה בחרות ההתארגנות, שהיא זכות חוקתית, בעיתוי המסוים שהובא בפנינו (כאשר ההתארגנות עדיין 'בחיתוליה' ולא עברה את הסף של איסוף די טפסי הצטרפות אשר יוצגו בפני המעביד), המשיבה לא הרימה את הנטל המוגבר המוטל עליה.

שוכנענו שפיטוריו של אבישי יביאו לפגיעה בהתארגנות הראשונית של עובדי המשיבה, ומשום כך יש לקבל את הבקשה ולהורות על החזרתו של אבישי לעבודה אצל המשיבה."

3.לאחר מתן ההחלטה בבקשה לצווים זמניים, הוגשו תצהירים משלימים ונשמעו העדויות בהליך העיקרי. בכלל זה העיד שוב העובד, אבישי ומנהלת המשיבה, גב' שרית גילדנור (להלן – גילדנור). כמו כן העידו עובדים במשיבה – גלעד פרידמן, חבר בוועד הפעולה (מטעם המבקשת), רוזי זבטאני העובדת שנים רבות במעון ואתי (בר לב) זוזוט, אם הבית במעון. כן ניתן תצהיר על ידי מר דורון לוי, קניין במוסדות שונים של לבנברג ומשרדו שוכן במעון, אך אינו חלק מהמערך הארגוני של המעון, אשר המבקשת ויתרה על חקירתו הנגדית.

ביחס לתצהירו של פרידמן, מדובר בתצהיר שלא נחתם כדין (עמוד 43 לפרוטוקול) ומסיבה זו לא ראינו מקום להתייחס לתוכנו.

4.במסגרת ההליך העיקרי, כל צד ממשיך לאחוז בעמדתו המקורית ומבקש לראות בראיות החדשות תימוכין לעמדתו זו.

א.כך, לטענת המבקשת, ההליך ממחיש את הקושי העצום שבהתארגנות עובדים במקום פרטי, שבו ההנהלה אינה רואה בעין יפה את העניין וכי מדובר במקרה של עו"ס מסור שרק לאחר שהחל לפעול להתארגנות העובדים במעון, לשיפור תנאי עבודתם הוא "סומן" על ידי המעסיק והשיא היה בפיטוריו.

נטען כי המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה כי הפיטורים מוצדקים ואינם קשורים להתארגנות. על כן, יש להותיר על כנה את ההחלטה בסעד הזמני ואף להוסיף פיצויים בגין הפגיעה בהתארגנות העובדים. בהקשר זה המבקשת הפנתה לעובדה כי המשיבה לא נעתרה לבקשת העובדים לקיים פגישת עובדים, בטענה ש"העניין סודר". היינו, למרות החלטת בית הדין, המשיבה פוגעת בחרות ההתארגנות.

המבקשת גם הפנתה לכך שרק לאחר התארגנות העובדים, החלה המשיבה לבדוק את נושא הפנסיה של העובדים ונשמעו הבטחות להעלאת השכר. כמו כן ביקשה לראות בעדויות של שתי העובדות, כעדויות של "שופר של ההנהלה", המשקפות עמדה עקרונית נגד קיומו של ועד במקום.