ס"ק 29453-12-15

1.הצדדים בתיק זה הסמיכו את בית הדין להכריע בשאלה האם יש לראות בהתנהגותו של מר חובב אזרן, יו"ר ועד העובדים במבקשת, כפי שעולה מכתבי הטענות של הצדדים, ככזו שעולה כדי הפרת משמעת, ובמידה וכן – מה הסנקציה המשמעתית שיש להטיל עליו.

2.יודגש כי בית הדין הוסמך כאמור לאחר שהצדדים מיצו את הניסיונות להגיע להסכמה אשר לסנקציה שתושת על מר אזרן, ושאפו להביא לידי סיום את המחלוקת האמורה, מבלי שתידרש הבאת עדויות וראיות, אשר מעבר לכך שאיננה הולמת הליך של סכסוך קיבוצי – תזיק להמשך המו"מ לחתימת הסכם קיבוצי מפעלי שנמצא בעיצומו.

לפיכך, הסמיכו הצדדים את בית הדין להכריע בסוגיות שבמחלוקת לפי שיקול דעתו, לאור החומר שבתיק כמות שהוא, ואף ויתרו על הגשת סיכומים.

3.בנסיבות העניין ומאחר וממילא אין בידינו להכריע במחלוקות העובדתיות אשר עולות מהחומר, משלא נשמעו עדים והמצהירים לא נחקרו, בכוונת מכוון, על תצהיריהם – הכרעתנו תהיה בדיוק כפי שהוצע לצדדים – בבחינת פסיקה לפשרה ברוח הוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (בשינויים המחויבים שכן אין עסקינן במחלוקות כספיות) , ונימנע מלהכריע במחלוקות שאינן בגדר שתי הסוגיות שנתבקשנו להכריע בהן כמפורט לעיל.

4.לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין , כפי שהן עולות מכתבי הטענות של שני הצדדים, על גווניהן השונים, כמו גם את אותן נסיבות שאינן שנויות במחלוקת, מצאנו לנכון לקבוע כדלקמן –

א.התנהלותו של מר אזרן סביב האירוע שהיה כרוך בבירור שנעשה במשרדה של מנהלת משאבי אנוש, הרמת הקול ותוכן הדברים, והטחת הדלת בכניסתו לחדרה – היו בגדר עבירת משמעת.

ב.עבירת המשמעת לא הייתה קלת ערך, אולם במכלול נסיבות העניין אין לראות בה כמגיעה לרף החומרה של עבירת משמעת חמורה.

ג.על מר אזרן לכתוב מכתב התנצלות למנהלת משאבי האנוש על התנהגותו במסגרת האירוע, בהמשך ובהשלמה לדברי ההתנצלות שלטענתו נאמרו בעל פה.

הנהלת המפעל תהא רשאית לפרסם את המכתב בלוח המודעות במפעל או במסגרת פנים מפעלית אחרת לפי ראות עיניה.

ד.בתיק האישי של מר אזרן תירשם נזיפה חמורה.

ה.מר אזרן ישלם קנס כספי בשיעור שיעמוד על 15% משכרו החודשי (לעניין זה שכר יהא השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים).

בכספי הקנס יעשה שימוש למטרה שתהא מוסכמת על הנהלת המפעל ונציגות העובדים, ברוח הדברים הקבועים בס' 56א' לתקנון העבודה – ההסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים להסתדרות בכללית, (מבלי שיהא בכך כדי להוות קביעה או הכרה בחלותו של ההסכם הקיבוצי האמור על מערכת היחסים שבין הצדדים).

5.כל צד יישא בהוצאותיו.