הסתדרות העובדים הכללית החדשה - איגוד עובדי התחבורה נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

האם בדין פועלת המשיבה, בעת שהיא מכלילה את רכיב הותק הצה"לי בשכר הבסיס של העובדים הזמניים לצורך חישוב שכר מינימום? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן. 

עיקר העובדות הצריכות לעניין זה הן כדלקמן:

1. המשיבה היא חברת התעופה הלאומית של ישראל, המעסיקה למעלה מ-6000 עובדים (להלן: "המשיבה" או "אל על").

2. המבקשת 1 היא הארגון היציג של עובדי המשיבה. המבקשת 2 היא נציגות העובדים (להלן: "המבקשות").

3. על מערכת היחסים שבין המבקשות לבין המשיבה חלים הסכמים קיבוציים, המסדירים את תנאי העסקתם של העובדים.

4. בין היתר חל הסכם קיבוצי מיוחד לשנים 1999-1998, שהינו ההסכם הבסיסי המסדיר את יחסי העבודה באל על (להלן: "הסכם קיבוצי בסיסי"). פרק א' להסכם הקיבוצי הבסיסי, שכותרתו "ההסכם, תחולתו ותוקפו" קובע בסעיף 4 כי:

    

   "א(1).הסכם קיבוצי זה (להלן "ההסכם" או הסכם זה") יחול על כל העובדים הקבועים של החברה המועסקים בישראל, המקבלים משכורת על בסיס חודש.

   ...

   ג. לגבי עובדים זמניים תחולנה הוראות פרק ה' (עובדים זמניים) להסכם זה בלבד".

   לטענת המשיבה הסכם זה קובע במפורש כי הוא חל רק העובדים הקבועים, ואילו לטענת המבקשות ישנן הוראות בהסכם זה אשר הוחלו במשך שנים גם על עובדים זמניים.

5. פרק כ"ד להסכם הקיבוצי הבסיסי, מתייחס לעובדי הקרקע באל על, וקובע בסע' 3 ג' לעניין תשלום "תוספת ותק" (כולל תשלום ותק צה"לי) כדלקמן: