ס"ק 15013-11-15 ואח'

1.ביום 6.3.16 התקיים דיון במעמד הצדדים, ובסיומו המליץ בית הדין לצדדים לנהוג בהתאם למתווה מסוים. ב"כ המבקשים ביקש להודיע דבר עד ליום 13.3.16, לאחר שהמשיבים למעשה קיבלו את ההמלצה. ואכן, ביום 13.3.16 הגיש ב"כ המבקשים הסכמה למתווה, תוך בקשה לשינוי של פרק הזמן שניתן לנציגות העובדים כך שיעמוד על 30 ימים.

2.לאור זאת, משניתנה הסכמת כל הצדדים, ניתנה ביום 14.3.16 החלטה המאשרת את המתווה, תוך קבלת בקשת המבקשים להאריך את פרק הזמן שניתן להם כך שיעמוד על 30 ימים.

נוסח ההחלטה היה כמפורט להלן:

"החברה תעמיד לנציגות העובדים את בסיס הנתונים וטבלת

האקסל שעל פיהם החליטה על תשלום השכר הראוי, וזאת על

מנת לאפשר לנציגות העובדים להעביר את התייחסותה בכתב

לנתונים תוך 30 ימים. ככל שנציגות העובדים תבקש ליתן 

התייחסותה גם בעל פה, אזי הנהלת החברה תיפגש עמה תוך

7 ימים מיום הבקשה. לאחר שקילת עמדת נציגות העובדים,

החברה תקבל תוך 7 ימים החלטה ותיישמה.

המבקשים יודיעו דבר לבית הדין עד יום  1.5.16."

3.למרות האמור בהחלטה, רק ביום 19.5.16 הגישו המבקשים לבית הדין בקשה לקבל אורכה נוספת בת 60 יום על מנת להודיע דבר, והמועד הוארך כמבוקש עד ליום 22.7.16. גם במועד זה לא הוגשה כל הודעה מצד המבקשים. לאור זאת, ובהתאם לבקשת המשיבה 1, ניתנה החלטה ביום 7.8.16 לפיה המשיבה 1 תודיע עד ליום 9.9.16 כי תשלום השכר הראוי בוצע במשכורת חודש 09/16.

יום לאחר מכן, ביום 8.8.16, הגישו המבקשים בקשה לאפשר להם להגיש תגובה סדורה ולהורות כי הניכוי בשכר לא יבוצע.

ביום 11.8.16 הוחלט כי על המבקשים להגיש בקשה להארכת מועד, בקשה כזו הוגשה בהתאם, והמבקשים הגישו את תגובתם ביום 21.8.16.