ס.ע.ס רכב שפרעם בע"מ נ' גנים

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע שטר, המוגשת ביחס לשני שיקים על סך 30,000 ₪ כל אחד, ליום 15/6/04 וליום 30/6/04.

ההתנגדות אמנם הוגשה באיחור, אולם הצדדים הגיעו להסכמה בדבר הארכת המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה בפועל.

דיון בהתנגדות התקיים בפני ביום 23/11/10. במעמד זה נחקרו המצהירים, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

2.המבקש טוען בהתנגדותו, כי מדובר בשני שיקים אשר מסר לאחיינו, שפיק ג'נים (להלן: "שפיק"), לצורך רכישת ארבעה צמיגים חדשים לרכב. על פי הנטען, שפיק יכול היה לרכוש עבור המבקש צמיגים במחיר טוב, אולם מכיוון שהמחיר לא היה ידוע מראש, מסר המבקש בידיו של שפיק את השיקים ללא סכום, ואף ללא תאריך או שם נפרע. בסופו של דבר, שפיק לא רכש עבור המבקש צמיגים חדשים, אלא הביא לו צמיגים משומשים, ללא כל תמורה. שפיק הבטיח להחזיר לידי המבקש את השיקים, אך לא עשה כן. לימים, לאחר פניות רבות לשפיק על מנת שיחזיר את השיקים, ללא הועיל, קיבל המבקש הודעה מהבנק כי הופקד בחשבונו שיק על סך 30,000 ₪, אשר חולל באין כיסוי מספיק. כאשר הבין המבקש, כי מדובר באחד משני השיקים שנתן בידי שפיק, נתן הוראת ביטול ביחס לשיק השני.

לאחר דברים אלו, ערך המבקש בירור עם שפיק ודרש הסבר אודות קורותיהם של השיקים, אשר נמסרו לצורך תשלום עבור צמיגים בלבד. רק אז מסר לו שפיק, כי בניגוד לדבריו בעבר, כי השיקים אבדו לו, למעשה מסר אותם בידי סוחר רכב, כשיקים לבטחון, עד אשר הסוחר ידאג להסרת עיקול מרכב אותו רכש שפיק. מאחר והעיקול לא הוסר, העיסקה בוטלה והרכב הוחזר לסוחר, אך השיקים, למרות הבטחות הסוחר, לא הוחזרו. שפיק הבטיח למבקש, לטענתו, כי השיקים יוחזרו לידיו, וכי הוא מכיר את הסוחר. מאז חלפו שנים רבות, ולא ננקטו נגד המבקש הליכים על פי השיקים, על כן סבר המבקש, כי העניין הסתדר.

במסגרת התצהיר, ובמסגרת תצהירו של שפיק, שצורף אף הוא להתנגדות, פורטו גם פרטי העיסקה של רכישת הרכב והתשלומים שבוצעו, כמו גם האירועים שהתרחשו עם ביטול העיסקה.

3.ב"כ המשיבה חקר לפני הן את המבקש והן את אחיינו שפיק. בסיכום החקירה ניתן לומר, כי הגרסה כפי שפורטה בתצהירי ההתנגדות נותרה, בכללותה, בעינה.

עיקר טענתה של המשיבה, כי קיבלה את השיקים בתמורה ובתום לב, ועל כן, גם אם די בראשית הראיה שהובאה בתצהירי ההתנגדות לשם מתן רשות להתגונן, הרי שיש לבחון מה תהיה התוצאה בסופו של דבר, ולטענתה, בסופו של דבר תזכה היא בתביעתה, וההליך יהיה לשווא. עוד טוענת המשיבה, כי על המבקש להפנות את טענותיו לאחיינו, אשר פעל בניגוד להרשאתו, וסיבך אותו בתביעה זו.

4.טענות ההתנגדות מורכבות משני רבדים:

הרובד הראשון הינו הטענה בדבר החריגה מההרשאה שניתנה לשפיק במילוי השטרות. על פי טענת המבקש, ציפה שהשטרות ישמשו לרכישת צמיגים, בעלות של כ- 1,400 ₪, ואילו השימוש בהם כשטרות לבטחון במסגרת עיסקה לרכישת רכב – חרג מהרשאתו. טענת המשיבה בהקשר זה היא, שכאוחזת כשורה מתגברת היא גם על חריגה מהרשאה במילוי השטר (בהתאם לסעיף 19(ב) לפקודת השטרות), ואילו המבקש טוען, כי המשיבה לא תוכל ליהנות ממעמד של אוחזת כשורה, הואיל ונטלה לידיה את השיקים כשהיו חסרים פרטים, ועל כן לא נטלה "שטר", ולא תוכל לזכות למעמד של אוחזת כשורה, על פי סעיף 28 לפקודת השטרות.

הרובד השני הינו זה שמתבסס על גרסתו של שפיק באשר לביטול העיסקה לרכישת הרכב. זוהי, למעשה, טענה בדבר כשלון תמורה מוחלט של השטרות. גרסתו של שפיק, על אף סימני השאלה אשר עורר ב"כ המשיבה במהלך חקירתו, נותרה בשלב זה בעינה, והיא מקימה הגנה לפחות כלפי הצד הקרוב. גם בהקשר זה תוכל המשיבה להתגבר על הטענה אם ייקבע מעמדה כאוחזת כשורה (או כאוחזת בעד ערך בנסיבות מסוימות), וגם בהקשר זה עולה השאלה אם תוכל המשיבה ליהנות ממעמד זה, כפי שצוין קודם.

כך או כך, טענותיו של המבקש בשני הרבדים דלעיל מספיקות על מנת ליתן לו רשות להתגונן, שכן שאלת מעמדה של המשיבה ביחס לשיקים אינה יכולה להתברר בשלב הנוכחי. כעת די בכך שהמבקש מעלה הגנה אפשרית מפני הצד הקרוב.

נוסף על האמור לעיל, אין ספק כי ההליכים על פי השיקים דנן ננקטו שנים רבות לאחר מועד פירעונם, ואף עובדה זו כשלעצמה עשויה לעתים להצדיק מתן רשות להתגונן לשם בירור העובדות הנוגעות לגלגוליהם של השטרות עד להגשתם לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל.

5.אשר על כן, אני מקבלת את ההתנגדות ונותנת למבקש רשות להתגונן.

אני מחייבת את המשיבה בהוצאות ההליך שבפני בסך 1,000 ₪. סכום זה לא ישולם כעת, אלא בתום ההליך העיקרי, ובמידה ותזכה המשיבה בתביעתה, תוכל לקזזו.

התצהיר ישמש כתב הגנה. הליכי הוצל"פ מעוכבים.

אני מורה לצדדים להופיע באופן אישי לקדם משפט ראשון שיקבע בתיק זה.

אני מורה למשיב למסור תצהיר עדות ראשית תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

במידה ולא יוגש תצהיר תוך 30 יום, תימחק התביעה ותיק ההוצל"פ ייסגר.