ס.ע.ן זהב בע"מ נ' סחלו יסמאו ואח'

החלטה

לא ראיתי מקום לבקש תגובת המשיב לבקשה.

המבקשת הגישה בר"ע על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט אברהם קסירר) שלפיה לא תותר המצאת חוות דעת רפואית מטעם המבקשת לעיונו של המומחה הרפואי שמונה מטעם ביהמ"ש.

המשיב תבע בבימ"ש קמא את המבקשת והמשיבים הפורמליים בתביעה נזיקית לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעטיין של שתי תאונות שאירעו לו באותו היום (16.6.07). התאונה הראשונה הייתה תאונת עבודה , בגינה עתר התובע לפיצוי מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – "פקודת הנזיקין"), ואילו התאונה השנייה היא תאונת דרכים שאירעה למשיב בעת הפינוי באמבולנס, בעקבות תאונת העבודה הנ"ל. בגין תאונת הדרכים עתר התובע לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – "חוק הפלת"ד").

המשיב בכתב תביעתו לא הפריד בין הנזקים שנגרמו לו בשתי התאונות.

בימ"ש קמא החליט למנות שני מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש שיקבעו נכותו של המשיב בגין שתי התאונות , כאשר עליהם לקבוע גם, ככל שניתן, מה חלקה של כל תאונה בנכות הכוללת. עוד קבע בימ"ש קמא כי תישמר הזכות למבקשת לבדוק את המשיב ע"י מומחים מטעמה.

המבקשת הגישה לביהמ"ש שתי חוות דעת רפואיות של מומחים מטעמה, וביקשה מביהמ"ש למסור למומחה הרפואי שמונה מטעם ביהמ"ש אחת מחוות דעת אלו. בימ"ש קמא סירב לבקשה מאחר שעסקינן בנזק שמעורב בו נזק מתאונת דרכים, ועפ"י הדין, למומחה רפואי בתביעה לפי חוק הפלת"ד אסור לקבל חוות דעת מבעלי הדין (תקנה 9(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986). בימ"ש קמא גם קבע כי לאחר שתוגש חוות הדעת ע"י המומחה שמינה ביהמ"ש, יחליט ביהמ"ש לאחר שיראה את חוות הדעת, ובה התייחסות לכל תאונה בנפרד, מתי תוכל המבקשת להגיש למומחה מטעם ביהמ"ש את חוות הדעת הרפואית מטעמה.

אינני רואה מקום להיעתר לבקשה. המדובר בסוגיה דיונית שעניינה כיצד לנהל את התיק. בימ"ש קמא נתן החלטה סבירה בנסיבות, נוכח העובדה שהמשיב לא הפריד בתביעתו בין נזקי שתי התאונות, כי בשלב זה ינוהל התיק במסלול של תביעה לפי חוק הפלת"ד. אין בהחלטת בימ"ש קמא הנ"ל בהכרח סתירה להוראת תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "תקסד"א"), המחייבת מומחה מטעם ביהמ"ש לקבל מבעלי הדין חוות דעת מומחה מטעמם לבקשתם, שכן תקנה זו עוסקת בתביעה שכל כולה לפי פקודת הנזיקין, ולא בתביעה כשלנו המערבת גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה, כך שגם לאור זאת ברי שאין החלטת בימ"ש קמא חורגת ממתחם הסבירות.

לא זו אף זו, בימ"ש קמא לא מנע מהמבקשת באופן מוחלט הגשת חוות הדעת הרפואית מטעמה למומחה ביהמ"ש, שכן כאמור לעיל בימ"ש קמא ציין בהחלטתו כי לאחר שתוגש חוות הדעת ע"י המומחה שמינה ביהמ"ש, יוחלט על עיתוי הגשת חוות דעת המבקשת למומחה זה. לאור זאת תוכל המבקשת לבקש התייחסות מומחה ביהמ"ש לחוות דעתה במסגרת שאלות הבהרה ובמסגרת חקירתו הנגדית על ידה בביהמ"ש. כמו כן תוכל המבקשת, אם תראה פגמים מהותיים בחוות דעתו ובהתנהלותו של מומחה זה, לבקש מינוי מומחה נוסף.

יתירה מכך, כפי שהוזכר לעיל בימ"ש קמא קבע מפורשות בהחלטת המינוי של המומחים מטעמו כי תישמר הזכות למבקשת לבדוק את המשיב ע"י מומחים מטעמה.

כאמור לעיל המדובר בעניינינו בעניין דיוני, ונקבע בפסיקה כי אין ערכאת ערעור נוטה להתערב בעניינים מסוג זה. כך למשל אישר ביהמ"ש העליון ב – רע"א 3811/96 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' משה ליברמן, פד"י נ(3) 191 , 194, החלטתו של ביהמ"ש המחוזי (כערכאה דיונית) שהחליט שלא לפסול חוות דעת המומחה שמטעם ביהמ"ש (ורק מינה מומחה נוסף), למרות שמומחה זה נמנע מלבדוק את הנפגע, אף שנתבקש מספר פעמים ע"י ב"כ הנפגע לעשות כן, ועל אף שהערכאה הדיונית קבעה מפורשות בהחלטת המינוי שהמומחה יבדוק את הנפגע:

"בית המשפט של הערכאה הראשונה הוא בעל הפררוגטיבה לנהל את המשפט לפי מיטב הבנתו ושיקוליו הענייניים, ולא בנקל יתערב בכך בית-משפט שלערעור. הבעת אי-נחת מן העובדה שהמומחה לא בדק את הנפגע אף-על-פי שנתבקש על-ידי צד לעשות כן ומינוי מומחה אחר בנוסף לו, אינם מצדיקים, כשלעצמם, התערבות בשיקול-דעתה של הערכאה הראשונה. אין בהחלטה זו פגם המצדיק התערבות".

למעלה מן הצורך יצויין עוד, כי לפי ס' 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט – 2009 (להלן – "הצו"), לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין קביעה של מועדי הגשת מסמכים. מאחר שבעניינינו ביהמ"ש החליט כי לעת עתה המבקשת לא תגיש מסמכי חוות דעת המומחה מטעמה למומחה שמונה מטעם ביהמ"ש, וכי לאחר שתוגש חוות דעת מומחה ביהמ"ש יחליט בימ"ש קמא בעניין מועד הגשת מסמכים אלו. ניתן איפוא לראות את ההחלטה הנדונה כנופלת בגדרי ס' 1(1) לצו הנ"ל.

לא זו אף זו, מאחר שההחלטה נשוא בר"ע זו עוסקת בשלבי הדיון בהליך, היא נופלת גם לגדר הוראת סעיף 1(4) לצו הנ"ל.

לאור כל האמור לעיל, ובהתאם לתקנה 406(א) לתקסד"א, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אדר א תשע"א, 16 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: