ס"ע 9005-12-14 אציל נ' איתה גולדמן עזבון המנוחה ואח'

מונחת לפניי בקשת הנתבעים לעיון נוסף בהחלטה מיום 19.01.15, במסגרתה דחיתי את בקשתם לסילוק התביעה על הסף מחמת "העדר יריבות" (להלן: ההחלטה).

הנתבעים טענו כי אינם יורשי אימם המנוחה הגב' איתה גולדמן ז"ל (להלן: המנוחה), לא בצו קיום צוואה ולא בצו ירושה ולא הוגשה על ידם בקשה למתן צו ירושה. לאור האמור, בהעדר ירושה ומאחר והנתבעים אינם יורשי המנוחה, הם ביקשו לסלק את התביעה כנגדם על הסף.

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעים, בתגובת התובעת, בכתב התביעה ובמסמכים השונים שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לחרוג מדרך המלך המתווה בבתי הדין לעבודה, מדיניות של שימוש בסעד של דחיית או מחיקת תביעה על הסף "ביד קמוצה ובמשורה" וכי לא ניתן בשלב מקדמי זה, לקבוע באופן חד משמעי, כי המדובר הוא בתביעה חסרת כל שחר כלפי הנתבעים ולגבש פסק דין סופי, מבלי שניתן לתובעת את יומה בבית הדין. בכתב התביעה נטען כי בין התובעת לבין הנתבעים התקיימו יחסי עבודה וכי הנתבעים שילמו את שכרה של התובעת.

כאמור, בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף נדחתה במסגרת החלטה מנומקת והם נדרשו להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.

כעת, הנתבעים מבקשים מבית הדין לעיין מחדש בהחלטתו וליתן הבהרות. הנתבעים חוזרים בעיקר על הנימוקים שהועלו במסגרת הבקשה המקורית לסילוק התביעה על הסף בדבר "העדר יריבות" בינם לבין התובעת מחמת העובדה שאינם יורשי המנוחה.

טענה זו של הנתבעים נדחתה. כפי שבואר בהחלטה מיום 19.01.15, מעיון בכתב התביעה עולה כי התובעת טוענת לקיום יחס עבודה בינה לבין הנתבעים, וכי שכרה שולם על ידי הנתבעים.

יחד עם זאת, בהחלטה מיום 04.03.14, נדרשה התובעת להודיע מדוע לא תתקן את כתב התביעה באופן שהתביעה תוגש כנגד הנתבעים באופן ישיר וזאת נוכח העובדה כי לתביעה לא צורף צו ירושה ולא צו קיום צוואה.

בתגובה שהגישה התובעת ביום 05.04.15, הודיעה התובעת כי היא עומדת על תביעתה כפי שהוגשה. התובעת טוענת כי הנתבעים הם יורשי המנוחה על פי דין, ומבקשת לחייב אותם מתוקף היותם יורשים על פי דין.