ס"ע 7999-01-14 אנגפיה מוהרת נ' מודיעין אזרחי בע"מ

1.בפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים במסגרתו התבקש ביה"ד להורות לנתבעת לגלות העתק מהסכמי ההתקשרות שלה עם משרד הביטחון לאבטחת מעבר ריחן, המתייחסים למכלול תקופת העסקתו של התובע (28.6.09-7.10.12).

2.לטענת התובע המסמכים המבוקשים רלוונטיים וחיוניים להוכחת טענותיו בעניין רכיב התביעה של הפרשי השכר ויהיה בהם כדי לייעל את הדיון, לחסוך בהוצאות ולעזור לביה"ד להכריע בשאלות שבמחלוקת.

3.בתגובה לבקשה טענה הנתבעת, כי מדובר בבקשה חסרת תום לב ל"דיג אסור" של ראיות; מדובר בהסכמי התקשרות עם צד שלישי שאינו צד להליך והם בבחינת סוד מסחרי חסוי, שחשיפתו תסב נזקים לנתבעת ולצד השלישי ועלולה לפגוע בפרטיותו. התובע לא הוכיח, כי קיימת קנוניה בין הנתבעת לצד השלישי, כי מדובר במסמך חיוני וכי לא קיימות חלופות אחרות למתן מענה בעניין זה. עוד הוסיפה הנתבעת, כי התובע לא טרח להסביר מה מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים על ידו. לבסוף טענה הנתבעת, כי גם אם ייקבע שיש לגלות את המסמכים המבוקשים, הרי שיש לגלותם בצורה מידתית ורק את החלקים הרלוונטיים בלבד למחלוקת.

4.לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, הבקשה והתגובה, החלטתי, כי יש לקבל את הבקשה.

5.מדיניות בתי הדין הינה להתיר גילוי מסמכים רלוונטיים על מנת להגיע לחקר האמת.

6.כאשר מוגשת בקשה לגילוי מסמכים נבחנת בשלב הראשון שאלת הרלוונטיות, על ההיבט הצר והרחב שלה [ראו ע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (ניתן ביום 28.3.07); ע"ע 129/06 טמבור– אברהם אלון (ניתן ביום 7.5.06); בר"ע (ארצי) 54124-06-12, בר"ע (ארצי) 46816-07-12 הורסיו דיוינסקי -HSBC Private Bank , אלמליח (ניתן ביום 7.3.13)].

7.מעבר לאמור, על בית הדין לאזן בין האינטרסים של הצדדים והרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס נ. הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה' 429).

8.מעיון בסעיף 13 לכתב התביעה עולה, כי לאמור בהסכמי ההתקשרות שבין הנתבעת למשרד הביטחון בעניין גובה השכר השעתי אותו התחייבה הנתבעת לשלם לעובדיה ובכללם לתובע, רלוונטיות לרכיב התביעה של הפרשי שכר. בהקשר זה ראו פסק דינו של כב' הנשיא דאז (השופט סטיב אדלר) לפיו "אלא שלדידי, עובד בענף השמירה, שמעסיקו התקשר בהסכם עם גוף ציבורי לאספקת שירותי שמירה ובהסכם מצויה תניה שלפיה ישולם לעובדים שכר מסוים – אי-תשלומו של אותו השכר יכול שיוליד לעובד עילת תביעה, בהסתמך, בין היתר, על עקרון תום-הלב החולש על יחסי העבודה בין הצדדים, בייחוד אם המעסיק שלשל את הסכומים האמורים, או חלקם, לכיסו" (ע"ע 1503/02 עופר יחיאלי נ' חברת השמירה בע"מ).

כן ראו סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 לפיו: "חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן – המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו".