פסק דין חלקי 3089-09, 3099/09,3335/09, 3335/09, 3905/09, 3906/09,1020/10 ,1020/10 ,13101-08-10 ,6855-09-10 ,2311/09

התובע עבד כעובד יצור במפעל עוף ירושלים העוסק בשחיטה ויצור של עוף נמצא במישור אדומים (להלן: "המפעל"). השאלה הינה מי מבין הנתבעים היה מעסיקו ומתי? שוב באים אנו לעסוק בסוגית זיהוי המעסיק.

מדובר במספר תביעות שהוגשו על ידי עובדי המפעל כנגד הנתבעים, חלקן כנגד כל הנתבעים, וחלקן כנגד חלק מהם. בהתאם להחלטת כב' השופט דניאל גולדברג מיום 11.10.10 אוחד הדיון בשאלה של זיהוי המעסיקים, בנוגע לכל המעסיקים שנתבעו, ללא איחוד בתובענות עצמן. כן נקבע על ידו כי הדיון יפוצל ובשלב הראשון תידון שאלת זיהוי המעסיק. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה, ביחס לאחת עשרה תביעות בהן יוצגו הנתבעים על ידי עו"ד מסראווה. על יסוד הסכמה זו ניתן פסק דין ביחס לאותם 11 תובעים, והתביעות הסתיימו.

נותר אפוא להכריע אך בתביעתו של טאה חוסין התובע דנן, שיוצג על ידי עו"ד עזאיזה. אנו נעסוק אפוא בתביעתו זו. בהתאם להחלטת כב' השופט גולדברג השאלה הינה מי מבין הנתבעים היו מעסיקיו של התובע, ומתי.

לטענת ב"כ הנתבעות 2-1 הרי שנתבעת מס' 2 מעולם לא נתבעה ושמה שורבב להליך מבלי שניתן אישור לכך. בכל אופן נתבעת מס' 1 פעלה עד שנת 2005 כאשר נתבעת מס' 2 פעלה משנת 2006. בין כך ובין כך שתיהן התקשרו עם קבלני שחיטה. אלה למעשה ניהלו את היצור במפעל עוף ירושלים. לנתבעות 1 ו 2 היה מספר מצומצם של עובדים ואילו קבלני השחיטה סיפקו שירותי יצור ושולם להם לפי התוצרת – תשלום סכום קבוע לכל קילוגרם שנשחט. קבלני השחיטה (נתבעים 3-4) נתנו שירותי שחיטה לנתבעות, וקיבלו על כך תמורה כאשר הם היו אלה שקבעו כמה עובדים יעבדו, מי יהיו אותם עובדים וכך גם את שכרם. יש לקבוע אפוא כי נתבעים 3-4 היו מעסיקיו של התובע ונתבעות 2-1 אינן מעסיקותיו של התובע ודין התביעה כנגדן להידחות.

לטענת הנתבעים 3-4 הם הם עובדים של הנתבעות 2-1 והתובע היה עובד של הנתבעות 2-1 ולא עובד שלהם. נכון שבחלק מהמקרים היתרי העסקה, הינם על שם הנתבעים 3-4 או על שם חברה הקשורה אל נתבע מס' 3 – "רזאן ע. שירותים" או "ע.ח. שירותי שחיטה" אך הצגה זו ורישום זה, נעשה לנוכח דרישה של הנתבעות 2-1, שביקשו להציג מצג כאילו הם אינם המעביד, אלא שמדובר בשירותי שחיטה, שניתנו על ידי נתבעים 4-3.

לטענת התובע הנתבעות 2-1 הן אלה שהעסיקו אותו. הוא לא הכיר את דיאב אברהים, אלא תקופה קצרה בלבד ואת עמאד חאלק הכיר כמנהל אצל הנתבעות 2-1. בכל אופן הוא הועסק על ידי נתבעות 1 ו-2 כאשר מטעמן של הנתבעות 2-1 מי שנתן לו את ההוראות היו אילן אשכנזי ובנו אדי אשכנזי שפעלו מטעמן.

ההליך