ס"ע 65265-09-16

הנתבעים נדרשו להגיש כתב הגנה, אולם לא עשו כן על אף חלוף המועד. הוכח בפני כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת 1.

בהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעת 1, בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד.

הריני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין סך 3360 ₪ בגין הפרשי שכר עבודה, סך 1700 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת, סך 930 ₪ בגין דמי חגים, סך 465 ₪ בגין גמול חגים, סך 13,544 ₪ בגין שעות נוספות, סך 1875 בגין הפרשה לפנסיה, סך 4200 ₪ כדמי נסיעות, סך 1800 ₪ בגין שכר שלא שולם. כמו כן ישולם לתובע פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר ואי מתן הודעה לעובד. לאחר שיקול מצאתי להעמיד את סכום הפיצוי הכולל על 5000 ₪. כל הנ"ל ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27.9.16 ועד לתשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת הוצאות משפט בסך 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3000 ₪. לא ישולמו הוצאות המשפט ושכה"ט במועדן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה.

הואיל ופסק הדין ניתן על יסוד כתב התביעה בלבד, לא נפסקו פיצויי הלנה. אולם, אין בדבר כדי לגרוע מזכותו של התובע לעמוד על פיצויי הלנה ככל שפסק הדין יבוטל.

אשר לנתבע 2 לא נמסר מספר הזהות שלו. בנוסף נטען בכתב התביעה שהוא בעל מניות בנתבעת אולם טענה זו הופרכה מעיון בנסח החברה של הנתבעת אשר הוגש לתיק.

ממילא גם לו היה בעל מניות בנתבעת לא מצאתי בכתב התביעה עילה אשר עשויה לחייב אותו באופן אישי בחובות הנתבעת. לאור זאת לא מצאת לנכון לפסוק כנגדו – וודאי שלא במעמד צד אחד.

בקשה לביטול פסק דין זה ניתן להגיש בתוך 30 יום מיום שפסק הדין הגיע לידי הצד המבקש לבטלו.