ס"ע 63422-02-15

1.לפני בקשת הנתבעת להעברת הדיון בהליך זה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר - שבע מפאת חוסר סמכות מקומית.

2.הנתבעת טענה בבקשתה, כי התובע התקבל לעבודה בסניף באר-שבע בו מנוהלים עסקיה, והועסק בפועל ביישוב "פני חבר" שבהר חברון. הואיל ומרכז מפעלה מצוי בעיר באר שבע, טענה הנתבעת, כי הסמכות המקומית בהליך זה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע. הוסיפה הנתבעת וטענה, כי בחוזה העבודה בין הצדדים הוקנתה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע סמכות שיפוט ייחודית, תוך שנקבע כי בית הדין לעבודה בבאר-שבע בלבד יהיה מוסמך לדון בכל מחלוקת או תביעה בין הצדדים.

3.התובע התנגד לבקשה להעברת הדיון, תוך שטען, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה, ולא צורף לה עותק מחוזה העבודה עליו מבקשת הנתבעת לבסס טענתה. במענה לתגובת התובע, הגישה הנתבעת לבית הדין עותק מחוזה העבודה, הכולל תניית שיפוט כאמור.

4.לאחר שקילת טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע להידחות.

5.הלכה פסוקה היא, כי הסכמת הצדדים אין די בה כדי להקנות לבית הדן האזורי לעבודה סמכות שיפוט מקומית והצדדים אינם רשאים לסטות מהתנאים הקבועים לעניין זה בתקנות (ראו למשל: בר"ע 495/09 יורי נובש – פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ, 13.12.2009; המ"ד 24898-06-12 חכם בסול – בונה רינה בניה ופיתוח (2000) בע"מ, 8.7.2012).

לפיכך, אין די בתניית השיפוט המצויה בחוזה עבודתו של התובע כדי להעניק לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע סמכות שיפוט מקומית בתביעתו, ויש לבחון את הסמכות המקומית על פי הוראות התקנות.

6.תקנה 3(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כדלקמן:

"בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאיזור שיפוטו בוצעה העבודה".

בהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות בהן לא קיימת חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה  - בית הדין האזורי אשר בתחום שיפוטו מצוי "מקום העבודה" או בית הדין האזורי אשר בתחום שיפוטו מצוי מקום ביצוע העבודה (ראו: בר"ע 41211-05-14 ישראל שיינברג – כנפי משק תור בע"מ, 30.6.2014 וההפניות שם).

7.במקרה שלפני, עולה מכתבי הטענות ומטיעוני הצדדים בבקשה, כי מקום ביצוע עבודתו של התובע היה ביישוב "פני חבר" המצוי מחוץ לגבולות השיפוט של מדינת ישראל, בעוד מקום עסקה של הנתבעת, שהוא "מקום העבודה", מצוי בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

8.תקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעת, כי תובענה שאין לה מקום שיפוט על פי התקנות, "יכול שתוגש לכל בית דין אזורי". הואיל ועבודתו של התובע בוצעה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, רשאי התובע לבחור להגיש את תביעתו בכל אחד מבתי הדין האזוריים, לרבות בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

9.לאור האמור, נדחית הבקשה להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

10.ההוצאות בגין הבקשה יובאו בכלל חשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך.