אסתר פדידה נ' היי סיסטם ריהוט משרדי בע"מ

מתן חשבונות:

1.ביום 28.6.16 הגישה התובעת תביעה כספית לתשלום זכויות עבודה שונות ובכלל זאת לתמורת הודעה מוקדמת והפרשי שכר וכן עתרה למתן חשבונות. במסגרת התביעה למתן חשבונות, התבקש ביה"ד להורות לנתבעת ליתן לתובעת את מלוא נתוני המכירה והגביה של הפרוייקטים עליהם עבדה התובעת, לרבות לאחר סיום העבודה.

2.בתאריך 23.11.16 הגישה הנתבעת כתב הגנה במסגרתו טענה, בין היתר, כי עפ"י הסכם ההעסקה, התובעת אמורה הייתה לקבל 1.2% ברוטו מסך הגבייה שאותה ביצעה ולא מסך המכירות (סעיף 34 לכתב ההגנה), מעבר לתשלומים אשר התקבלו בתקופת העסקתה של התובעת, לא התקבלו עוד תשלומים מלקוחות איתם התקשרה התובעת (סעיף 40 לכתב ההגנה), סגירת כלל העסקאות עליהם טרם התקבלו עמלות נעשתה על ידי מנהל הנתבעת או עובדים אחרים בנתבעת (סעיף 42 לכתב ההגנה) וכי התובעת בעצמה צרפה נתונים עבור עמלות גבייה אותם ביצעה והיא הייתה אחראית על גביית התשלומים מהלקוחות (סעיף 43 לכתב ההגנה).

3.בדיון קדם המשפט שנערך ביום 19.3.17 ציינה התובעת, כי היא עומדת על התביעה למתן חשבונות. בתגובה ציינה הנתבעת, כי הליך גילוי המסמכים הסתיים ואין מקום לקבלת בקשות בשלב זה.

4.תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כי:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". 

5.הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז [פורסם בנבו] (14.5.08)]. גם ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך וציין: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (22.12.05)] ואף ציין: "חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'" [ע"ע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר [פורסם בנבו] (24.3.05)].

6.פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל". עוד כפופה פרשנותה של התקנה למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת [ע"ע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח' [פורסם בנבו] (7.5.06)]. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק [פורסם בנבו] (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

7.חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז). מלאכת האיזון נעשית על פי אמת המידה של מידתיות, כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה, היינו ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות וחיוני יותר לצורך גילוי האמת ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים ולהיפך (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.1.11)).