ס"ע 60408-05-12 לבוצ'ניק נ' בר דרור 91 בע"מ

לפנינו בקשת המבקשת (התובעת) לעיכוב מינוי המומחה מטעם בית הדין "וזאת נוכח ראיות ו/או ממצאים חדשים אשר זה מכבר טענה התובעת אך לא נתקבלו" במסגרת ההחלטה מיום 10.6.2014, שתוקנה בשל טעות סופר ביום 2.7.2015 (להלן: הבקשה).

הרקע העובדתי

המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבה לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשי הפרשות לפנסיה והפרשי קצבת נכות עקב הפרשות חלקיות לקרן הפנסיה. המבקשת טענה שעבדה אצל המשיבה בתפקיד מטפלת וכוח עזר טיפולי.

המשיבה הגישה כתב הגנה. בכתב ההגנה הודתה המשיבה בכך שהמבקשת זכאית לתשלום פיצויי פיטורים בגין נסיבות סיום עבודה – התפטרות עקב מצבה הבריאותי, אולם טענה כי המבקשת מסרבת לחתום על טופס 161 ולכן לא ניתן לשחרר את הכספים המופקדים בקופת הפיצויים. המשיבה אף הודתה בכך שלא הפרישה את מלוא הכספים לקרן הפנסיה עקב טעות (הופרשו כספים בשיעור 5% ולא בשיעור 6%) וטענה כי היא מוכנה להשלים את ההפרשות וכן את התשלומים לקצבת נכות על פי קביעת כושר ההשתכרות של המבקשת על ידי קרן הפנסיה.

ביום 28.1.2013 התקיים דיון קד"מ. במהלך הדיון התברר שמחלוקת הצדדים היא בנוגע לשכר הקובע לתשלום הזכויות. שכן לטענת המבקשת יש לכלול ב'שכר הקובע' אף תשלום עבור עבודה בשעות נוספות, תשלום עבור עבודה במשמרת לילה ותשלום עבור עבודה במנוחה שבועית מכיוון שזו הייתה מתכונת עבודתה הרגילה. מנגד טענה המשיבה שאין לכלול ב'שכר הקובע' את התוספות ששולמו לתובעת בתקופת העבודה אלא רק את שכר היסוד ששולם במהלך השנים.

נוכח האמור הוסכם כי מכיוון שאין מחלוקת בנוגע לזכאות לתשלום הרכיבים הנתבעים אלא רק בנוגע לסכומם יכריע תחילה בית הדין מהו השכר הקובע ממנו יש לבצע את התחשיבים ולאחר מכן תישקל הצעת בית הדין למנות אקטואר מוסכם (להלן: ההסדר הדיוני).

בתאריכים 26.10.2013 ו-25.11.2013 התקיימו דיוני ההוכחות ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים. לאחר הגשת הסיכומים, הגישה המבקשת את ההסכם הקיבוצי של האחים והאחיות מיום 31.10.1986 ואת צו ההרחבה מיום 27.3.1974 וטענה שהיא זכאית לחישוב השכר על פי הוראותיהם. המשיבה השלימה סיכומיה בנוגע לטענה זו של המבקשת.