ס"ע 5972-04-12.10 נובמבר 2014

1.התובעת הינה טכנאית סאונד המועסקת על ידי הנתבעות בעריכת סאונד ופוסט פרודקשן מזה קרוב לעשר שנים. האם מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעביד? וככל שכך, האם פגעו הנתבעות שלא כדין בהיקף משרתה בעת שהייתה בהריון? אלה הן השאלות המרכזיות שבהן עלינו להכריע במסגרת תיק זה.

התשתית העובדתית

2.הנתבעת 1, חברת די בי אולפני הקלטה בע"מ, והנתבעת 2, חברת די בי פוסט פרודקשיין בע"מ (להלן: "הנתבעות"), הן חברות פרטיות העוסקות בעריכת סאונד ובפוסט פרודקשן עבור מדיות שונות. התובעת היא טכנאית סאונד במקצועה, המועסקת בתחום מאז משנת 1996.

3.ההתקשרות בין הצדדים החלה ביום 12.12.05, והיא נמשכת עד היום. בתחילת הדרך, ומאחר שעד אז התובעת עסקה בעריכת סאונד בתחום המוזיקה בלבד, היא ביצעה התלמדות אצל הנתבעות בתחום הפוסט פרודקשיין עבור תעשיית הקולנוע, שבה הן עוסקות (להלן: "תחום הפוסט" או ה"פוסט"). בנוסף לכך, התובעת עסקה, כבעלת מומחיות בעריכת סאונד בתחום המוזיקה, אף בעריכת סאונד למוזיקה באולפני ההקלטות של הנתבעות. כן שימשה במשך כשנתיים, מאוקטובר 2008, כמנהלת האולפן. זאת, כנגד תמורה אחוזית מהכנסותיו.

4.היחסים בין הצדדים לא הוסדרו בחוזה או בהסכמה אחרת שבכתב. ההתקשרות עצמה מתנהלת באמצעות חשבוניות מס. התובעת הועסקה במשרה חלקית ושולמה לה תמורה חודשית שחושבה לפי כמות שעות עבודה שביצעה בכל חודש. התמורה בתחום הפוסט התעדכנה במשך השנים ובשנת 2010 הועמדה על סך 72 ₪ לשעה. בתחום המוזיקה התובעת קיבלה תמורה קבועה למן תחילת ההתקשרות בסך 80 ₪ לשעה.

5.באפריל 2011 הייתה התובעת בחודש הרביעי להריונה, שעליו הודיעה לנתבעות. מחודש זה פחת היקף העסקתה, לעומת חודשי עבודה קודמים. בחודש מאי של אותה שנה נפגשה התובעת עם מר גיל תורן, מנהל הנתבעות, וטענה כנגד הצמצום שחל בהיקף משרתה במהלך חודשי הריונה, אולם בין הצדדים לא הושגה הסכמה. בהמשך לכך, התובעת פנתה באמצעות ב"כ לנתבעות ביום 30.6.11, והתריעה בפניהן שאינה מקבלת עבודה בהיקף חודשי ממוצע של 100 שעות עבודה, שהובטח לה לטענתה, וזאת תוך הפרה לכאורה של חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: חוק עבודת נשים) וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: חוק שוויון ההזדמנויות). ב"כ הנתבעות השיב לתובעת ביום 13.7.11 במכתב שבו טען שלא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק. כפי העולה ממכתב ב"כ התובעת מיום 7.8.11, נוכח עלייה מסוימת בהיקף העבודה שנמסר לתובעת בחודשים העוקבים, היא הודיעה לנתבעות כי "בשלב זה" אין היא מבקשת להמשיך את "ההתכתשות המשפטית" ביניהן.

6.התובעת ילדה במזל טוב ביום 3.10.11, ושהתה בחופשת לידה החל מתחילת אוקטובר 2011 עד תחילת ינואר 2012. בחודש זה, עם שובה לפעילות אצל הנתבעות, היא שבה ופנתה אליהם ביום 19.1.12, במכתב שבו דרשה פיצוי בגין הפגיעה הנטענת בתנאי העסקתה במהלך הריונה, וכן קבלת זכויות כעובדת. דרישות התובעת נדחו במכתב הנתבעות מיום 30.1.12, גם בזו הפעם בטענה שלא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.

מהלך ההתדיינות

7.על רקע דברים אלה הוגשה באפריל 2012 התביעה שבפנינו, שבמסגרתה מבקשת התובעת הכרה בקיומם של יחסי עובד מעסיק בין הצדדים, וכן היא מבקשת הכרה בזכויות שונות המגיעות לה, לטענתה, כפועל יוצא מהכרה זו.