ס"ע 5726-06-15

לפני בקשת התובע להורות על תחליף המצאה לנתבעת בהתאם לתקנות 498 ו-499 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות) אשר הוחלו בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – הבקשה).

ביום 2/6/15 הגיש התובע כתב תביעה נגד הנתבעת.

התובע הגיש ביום 12/8/15 הודעה בה, ציין כי נעשה ניסיון לבצע המצאה לנתבעת על פי הכתובת ברשם החברות, אך ללא הצלחה שכן הנתבעת שינתה כתובתה. עוד נטען כי התובע מנסה לברר את הכתובת העדכנית של הנתבעת ומבוקשת ארכה לביצוע מסירה. ניתנה החלטה כי המועד מוארך עד יום 20/9/15.

ביום 22/9/15 הגיש התובע בקשה להורות על תחליך המצאה וציין כי הנתבעת שינתה את כתובתה ולכן לא ניתן לבצע המצאה בכתובת הרשומה. ניסיון לבצע המצאה בשתי כתובות נוספות שאותרו באמצעות האינטרנט כשל. שליח שביקר בכתובת הרשומה מצא כי הנתבעת עזבה לפני שישה חודשים. עוד נטען כי נעשה ניסיון לבצע המצאה למנהל הרשום לפי הכתובת המופיעה בתדפיס רשם החברות, אך גם ניסיון זה לא צלח. לבקשה צורף תצהיר השליח.

ביום 2/10/15 ניתנה החלטה כי יש לבצע ניסיון להמצאת התביעה למנהל הרשום לאחר בירור כתובתו העדכנית ברישומי משרד הפנים ולהגיש אישור מסירה עד יום 8/11/15.

רק ביום 13/6/16 הגיש התובע בקשה נוספת לתחליף המצאה. מהבקשה עולה שהכתובת הרשומה של מנהל הנתבעת במשרד הפנים זהה לכתובת המופיעה ברשם החברות, ואף נעשה ניסיון נוסף להמצאה, אך האישור חזר בציון "לא ידוע במען" (אישור מיום 8/3/16).