ס"ע 56740-01-13 ENDALKEW נ'

התובע, פליט מאתיופיה, עבד במסעדה המנוהלת על ידי הנתבעת (להלן – המסעדה). זוהי תביעתו לזכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו ומסיומה.

כתב התביעה

לטענת התובע עבד בנתבעת מחודש יוני 2009 ועד חודש דצמבר 2012, בתפקידים שונים במטבח המסעדה. עבודתו התבצעה במשמרות:מהשעה 06:00 ועד 16:00 או מהשעה 16:00 ועד סגירת המסעדה ב"שעות הקטנות של הלילה". התובע החתים כרטיס נוכחות והשתכר 26 ₪ לשעה; שכרו שולם לו במזומן.

התובע קיבל אמנם תשלום עבור כל שעות עבודתו, אך לא קיבל את תוספת הגמול עבור השעות הנוספות שביצע, כאשר לטענתו עבד 247 שעות לפחות בכל חודש. בנוסף, בחודשי העסקתו האחרונים נוכו משכרו סכומים שלא כדין.

לאחר שהתובע הלין על ניכוי הסכומים משכרו ואף נמסר לו שקיימת כוונה להפחית משכרו, הודיע על התפטרותו ולטענתו יש לקבוע כי נסיבות אלו מקימות לו זכות לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

בנוסף, עתר התובע לפדיון חופשה, בטענה כי לא ניצל כלל את זכותו לחופשה שנתית; לדמי חגים, שלטענתו לא קיבל מעולם; לדמי הבראה ולפיצוי חלף הפרשות פנסיוניות.

עוד עתר התובע להרמת מסך ההתאגדות ולחיוב אישי של הבעלים של המסעדה, ערן משה זידנברג, ת.ז ********, שהוגדר בראשית ההליך כנתבע 2, בטענה כי תלושי השכר אינם משקפים את היקף עבודתו של התובע ואת הסכומים ששולמו לו בפועל, כמו כן לא שולמו לו כלל זכויות סוציאליות במהלך תקופת עבודתו ועל כן יש לראות בנתבעת כמי שפעלה תוך הונאה וקיפוח של התובע. ההליכים כנגד הנתבע 2 (להלן גם – נציג הנתבעת) עוכבו, כפי שיבואר להלן.

כתב ההגנה

הנתבעת מכחישה את תקופת העבודה שהתובע טוען לה. לטענתה החל לעבוד רק בחודש ספטמבר 2010 ועזב כבר במחצית חודש ספטמבר 2012. לטענתה בין 9/11 ועד 6/12 הקטין את משרתו לכדי מחצית. בחודש יולי 2012 חזר לעבוד במשרה מלאה, אך בטעות תלוש השכר לא עודכן כנדרש, תוך שהתובע קיבל שכר עבור משרה מלאה.

שכרו של התובע עלה בחודש מאי 2012 מ-24 ₪ לשעה לכדי 26 ₪ לשעה, אך התובע המשיך לדרוש העלאת שכר ותפקודו נפגע משמעותית. הנתבעים היו נכונים להעלות את שכרו של התובע פעם נוספת, אך דרשו שיפור בתפקוד ובחודש ספטמבר 2012 הודיע הנתבע 2 לתובע שככל שלא ישפר את תפקודו, לא יקבל את העלאת השכר הצפויה, או אז יזם התובע התארגנות של מספר עובדים וכולם יחדיו, שלושה במספר, עזבו את עבודתם במסעדה, ללא התראה, ובכך גרמו לנזקים.