ס"ע 56178-07-15

ביום 28/7/15 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעים.

ביום 12/7/16 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים 3 – 5.

טרם הגשת ההגנה הגישו הנתבעים 3 – 5 בקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגדם. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 24/4/16 ונקבע כי שאלת ההוצאות תישקל בסיום ההליך.

ביום 20/7/16 התקיים דיון קדם משפט אליו התייצב ב"כ התובע, ואילו התובע לא התייצב לדיון.

לדברי ב"כ התובע, לא הצליח ליצור קשר עם התובע ולכן עתר למחיקת ההליך. נציג הנתבעת 1 שהתייצב לדיון טען, כי ידוע לו שהתובע נסע לסודן.

ב"כ התובע עמד על הוצאותיו בגין הבקשה לסילוק על הסף שנדחתה. לטענתו, בבקשה לסילוק על הסף טענו הנתבעים 3 – 5 שהתובע אינו מוכר להם, ומנגד נציג הנתבעת 1 שהוא קבלן משנה של הנתבעת 3 טען בדיון כי טרם עזיבת התובע את ישראל שולמו לו כספים והוא גם חתם על מסמך המאשר שאין לו תביעות גם כנגד הנתבעים 3 – 5.

בתשובה טענה ב"כ הנתבעות 3 – 5 כי הבקשה הראשונה לסילוק על הסף הוכנה טרם נודע לנתבעות, כי קבלן המשנה מכיר את התובע ורק בדיעבד לאחר חקירה מקיפה התבררה עובדה זו כמו גם העובדה, כי התובע חתם על כתב סילוק.

לאחר ששקלתי את נסיבות העניין, מצאתי כי אין הצדקה לחייב את הנתבעות בהוצאות התובע בגין בקשת הסילוק על הסף אשר נדחתה.

בסופו של דבר, התביעה נמחקת לבקשת התובע עקב יציאתו מישראל.