ס"ע 55391-02-12.23 יולי 2014

זוהי תביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

רקע

1.הנתבעת (להלן: "מד"א" או "האגודה") הינה אגודה סטטוטורית שמטרתה בין היתר, לספק שירותי עזרה ראשונה והצלה בשעת חירום ובשעת שיגרה. בשל אופי העבודה הייחודי במד"א המחייב ליתן שירות במשך כל שעות היממה, כל ימות השנה ואף לעמוד ברמות כוננות שונות מדי יום, נוצר צורך בעובדים אשר יחליפו את העובדים הקבועים על פי צרכי המערכת. לפיכך מועסקים במד"א שתי קבוצות של עובדים: עובדים קבועים המכונים "עובדי משרה" ועובדים שאינם קבועים, המכונים "עובדי שעות".

2.התובע התקבל לעבודה במד"א כעובד שעות ביום 1.7.02, בתפקיד חובש רפואת חירום (בעל רישיון לנהיגת אמבולנס). מתכונת העסקתו נעשתה בהתאם להוראות הסכם קיבוצי שנחתם ביום 1.5.1987 בין מד"א לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל /הסתדרות הפקידים והוועד המרכזי של עובדי מגן דוד אדום בישראל החל על עובדים זמניים/עובדי שעות שיתקבלו לעבודה על ידי מד"א (להלן: "הסכם 1987"). יצוין כי במד"א קיים הסכם קיבוצי נוסף משנת 1970 החל על עובדי משרה.

העתק של הסכם 1987 צורף כנספח א' לכתב ההגנה.

העתק מכתב קבלתו של התובע לאגודה מיום 7.8.02 צורף כנספח ב' לכתב ההגנה.

3.סעיף 6 להסכם 1987 קובע את הסדר השעות לפיו יועסק העובד, כדלקמן:

"בכפוף לאמור במכתב הקבלה שיימסר לעובד השעות תהייה זכאית ההנהלה, על פי צרכי העבודה, לקבוע את מספר השעות בהם יועסק כל עובד שעות".

הוראה דומה מצויה במכתב הקבלה לעבודה של עובד שעות הקובעת בסעיף 6א' כי על העובד:

"לעבוד בהתאם לסידור העבודה שיימסר לך על ידי הממונים עליך וכן בהתאם לשינויים שיעשו בו מדי פעם, בהתאם לצרכי העבודה"