ס"ע 54986-02-15

1.בהליך זה נבחנה זכאותו של התובע, מר בייליס יצחק ז"ל (להלן – התובע או המנוח), להפרשי שכר והפרשי גמול בגין עבודה בשעות נוספות, במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעת, מילוז 1989 בע"מ (להלן – המעסיקה), בהתייחס לטענתו כי לא שולם הגמול המתחייב מהוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד החל בנסיבות העניין כמו גם מהוראות הדין.

2.בהליך זה העיד התובע לעצמו. מטעם המעסיקה העיד מר חי אפרים, מנהל משאבי אנוש במעסיקה (להלן – אפרים). לאחר שהסתיימה הבאת הראיות נפטר התובע ז"ל.

רקע עובדתי

3.המנוח הועסק בשירות המעסיקה בתקופה 1.7.1991 – 26.5.15.

4.על יחסי הצדדים חל הסכם קיבוצי מיוחד שמספרו 19990193 מיום 22.3.09 (נספח ב' לתצהיר העובד) (להלן – ההסכם).

בהסכם נקבע (סעיף 5) כי העובדים יעבדו 8.5 שעות ליום, 42.5 שעות לשבוע, חמישה ימים בשבוע.

באשר לעבודה בשעות נוספות נקבע בהסכם (סעיף 6) כי:

"עבור עבודה בשעות נוספות תשולם התוספת כדלקמן:

עבור השעתיים הראשונות – תוספת בשיעור 25% (עשרים וחמישה אחוז) על השכר המשולב.

עבור כל שעה נוספת מעבר לכך – תוספת בשיעור 50% (חמישים אחוז) על השכר המשולב.

על מנת להסיר כל ספק מובהר בזה כי שעה נוספת מחושבת על בסיס בן 8.5 שעות עבודה".

לעניין תשלום בגין עבודה משמרות נקבע בהסכם (סעיף 7) כך:

"עבור עבודה במשמרות ישולמו לעובדים התוספות הבאות:

משמרת שנייה – תוספת של 25%