ס"ע 54089-12-14 בבייב נ' אלקטרה בניה בע"מ ואח'

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעת 1 לצרף כנתבעת נוספת את חברת פי הנדסה ובניה בע"מ (להלן: "קבלנית המשנה") ולשלוח הודעת צד ג' לקבלנית המשנה (להלן: "הבקשה"), ולאחר שעיינתי בתגובות התובע לבקשה מצאתי כי אין מקום להתיר משלוח הודעה לצד שלישי לקבלנית המשנה. יחד עם זאת, יש מקום לצרף את קבלנית המשנה כנתבעת נוספת לכתב התביעה. להלן אפרט טעמיי.

הבקשה להוספת נתבעת

1. בתי הדין לעבודה מייחסים חשיבות רבה לכך שההכרעה המשפטית שתתקבל בתובענה תהא שלמה, באופן שהיא תעביר את המחלוקת נשוא התובענה מן העולם ולא רק תסיים את הדיון מההיבט הפורמלי. בשל כך נוטה בית הדין לפרש את תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 בפרשנות מרחיבה. הפרשנות המרחיבה תינקט בעיקר במקרים בהם ללא צירוף הנתבע המחלוקת לא תבוא על פתרונה הסופי המלא והיעיל (עב (ת"א) 6533/06 שירות קריסטל מוצרי חשמל ביתיים נגד צדוק, פורסם בנבו, 27/3/07; דב"ע שן/61-4 המוסד לביטוח לאומי נגד קופת חולים מכבי, פד"ע כב 3; מנחם גולדברג, דיני עבודה, שער ארבעה עשר, פרק 38 עמ' 122).

2. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר יש אפשרות כי עובד עבד אצל מספר מעסיקים על בית הדין לברר מיהו המעסיק האמיתי ומהי תבנית ההעסקה האמיתית (ע"ע 1218/02 Xue Bin נ' א. דורי (לא פורסם); ע"ע 300245/97 אסולין ואח' נ' רשות השידור, פד"ע לו 689) ומשכך, בתי הדין לעבודה נוהגים בעקביות לצרף נתבעים כאשר מתעוררת הטענה שיש מעביד אחר שאינו צד לתיק (דב"ע 98/ 262-9 עילמי עלי נ' המועצה המקומית כפר קרע ואח', עבודה ארצי כרך לא (2) 337; עב' 7988/04 (ת"א) ד"ר מרים דביר נ' מדינת ישראל, עבודה אזורי, כרך יט', 215).

3. מהודעת התובע מיום 24/2/15 עולה כי הוא אינו מתנגד להוספת קבלנית המשנה כנתבעת נוספת. על כן, לא מצאתי מקום להרחיב בסוגיה זו מעבר לאמור לעיל. הבקשה להוספת נתבעת נוספת – מתקבלת.

   הבקשה למשלוח הודעה לצד השלישי

4. הכלי הפרוצדורלי של מסירת הודעה לצד שלישי מוסדר בתקנות 216-233 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. בתי הדין לעבודה אימצו כלי פרוצדורלי זה, מכוח הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. מוסד דיוני זה לא אומץ בבית הדין לעבודה באופן אוטומטי, אלא בשינויים המחוייבים מכוח הדין החל בהם, בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין ובמקרים בהם ראה שיש בכך כדי לפשט את הדיון, להקל ולעשות משפט צדק (ע"ע 23018-05-12 תדיר גן (מוצרים מדוייקים) 1993 בע"מ נגד רימס אינטרנשיונל בע"מ ואח', פורסם במאגרים (3/7/14) להלן: "פרשת תדיר-גן"; בר"ע 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ נגד יואל שי, פורסם במאגרים (7/6/07); ע"ע 1299/01 מכבי שירותי בריאות נגד וקסלר ואח', פורסם במאגרים.

5. כלי דיוני זה יופעל רק במקרים בהם אילו הוגשנה תובענה בנפרד היתה התובענה מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה. נפסק כי על בתי הדין לנהוג בזהירות בעת הפעלת כלי פרוצדורלי זה, על מנת שלא יחרגו מתחום סמכותם העניינית.

6. בהתאם להלכה הפסוקה בעת בחינת הסמכות העניינית יש לבחון את הליבה הגרעינית של עילת התביעה בהודעת הצד השלישי ואת המסכת העובדתית והעילה בתביעה העיקרית עליהן נסמכת הודעת צד שלישי. כאשר עילתה של ההודעה לצד שלישי עשויה להתפרש על פני הסמכות העניינית של מספר ענפי משפט נפסק כי יש להעריך את המשקל היחסי בין היסודות הללו, תוך חיפוש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת. על פי מרכיב זה יש להכריע את שאלת הסמכות (ע"ע (ארצי) 617/07 מדינת ישראל-משרד החינוך נגד אילנה ליטבק, פורסם במאגרים, (22/10/08); בר"ע 46934-11-11 שיב"א ייזום ייעוץ והשקעות בע"מ נגד דפוס חמד ירושלים (2004) בע"מ, פורסם במאגרים, (2/8/12).