ס"ע 53601-11-10 בוסקילה נ' גמיל אבויעקב

1.בפנינו בקשה דחופה להארכת מועד להפקדת כספים על פי החלטה מיום 11.6.13, לביטול פסק דין מיום 21.3.13 ולעיכוב הליכי הוצל"פ.

פסק הדין מיום 21.3.13 ניתן כנגד המבקש לאחר שזה לא התייצב לישיבת הוכחות (ביום 3.1.13) שהמועד עליה הודע בישיבת קד"מ, במעמד הצדדים.

2.בהחלטה מיום 11.6.13 קבענו כי "בחינת ההשתלשלות העובדתית מעלה כי אכן המבקש נהג באדישות הגובלת בזלזול בהחלטות בית הדין. מעבר לכך, בבקשה אין כל התייחסות לסיכויי ההגנה בתיק. בנסיבות אלה, שקלנו אם לא יהא זה נכון להותיר את פסק הדין על כנו".

3.בסופו של דבר, קבענו כי מחדלי המבקש הם דיוניים בעוד שהמחלוקות בתיק הן עובדתיות וראוי שחיובו של המבקש יקבע לאחר שישמעו ההוכחות, אך נוכח מחדליו הדיוניים של המבקש, לרבות התעלמותו מהחלטות בית הדין, נקבע כי ביטול פסק דין יותנה בתשלום הוצאות המשיב בגין הבקשה, בסך 7,000 ש"ח, תוך 15 ימים.

4.המבקש לא פעל על פי החלטה זו ולא שילם למשיב את ההוצאות שנפסקו.

ראוי לציין כי המשיב הודיע עוד ביום 14.7.13 כי המבקש לא שילם את הסכום שנפסק לזכותו, הודעה זו נשלחה לתגובה המבקש, אשר לא הודיע דבר, כך שביום 20.8.13 נקבע כי פסק הדין יוותר על כנו והמשיב רשאי להמשיך בהליכים לגבייתו.

5.מאז ההחלטה האחרונה (מיום 20.8.13) ועד הבקשה השניה לביטול פסק הדין, חלפה כשנה וחצי.

6.בבקשה הנוכחית, המבקש טען שלמד על קיומו של פסק הדין אך לפני מספר ימים, כאשר הוטל על חשבון הבנק שלו עיקול. טיעון זה אינו מתיישב עם העובדה שהמבקש כבר הגיש בעבר בקשה לביטול פסק הדין.

עוד נטען כי עומדת לו הגנה טובה וכי אינו חייב דבר למשיב, כי הוא מודה בכך שלא פעל על פי החלטות בית הדין, למרות שזו היתה חובתו לברר מהי ולפעול על פיה.