ס"ע 52312-03-15

: | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
52312-03-15
15.7.2015
בפני הרשמת:
מרב חבקין

- נגד -
התובע:
עומר עאצי
הנתבע:
סאסי עמוס
החלטה

  1. בפני בקשת התובע לתיקון כתב התביעה (להלן – הבקשה).

  2. הנתבעת אשר טרם הגישה כתב הגנה מטעמה מתנגדת לבקשה. לטענתה, בין הצדדים התנהל מו"מ והתובע בחר באופן חד צדדי להגיש את הבקשה הנגועה בחוסר תום לב ובשיהוי. התובע לא נימק את בקשתו ולא צירף תצהיר תומך. התובע הגדיל את הסכומים שנתבעו ללא הסבר וזכאות התובע לסכומים אלה מוכחשת. כמו כן, הוסיף התובע רכיבים נוספים לכתב התביעה וזאת ללא נימוק מדוע לא כלל כתב התביעה המקורי רכיבים אלה. בנסיבות הללו ובפרט כאשר התובע מיוצג מראשית ההליך, הרי שיש לראותו כמי שוויתר במפורש על זכותו לתבוע רכיבים נוספים מעבר לאלה אשר נדרשו בכתב התביעה המקורי. כן עתרה התובעת לחיוב התובע בהוצאות הבקשה.

  3. לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה לתיקון כתב התביעה ובתגובה מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, ואפרט הנימוקים לכך.

  4. תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות) קובעת, כי בכל עת יכול בית הדין או הרשם להתיר לבעל דין או להורות לו לתקן כתב טענותיו.

  5. ידוע, כי גישתם של בתי הדין בעניין תיקון כתבי הטענות הנה גמישה ומרחיבה. נפסק כי בעת דיון בבקשה כאמור יש לשאול שתי שאלות נפרדות. האחת, האם יהיה בתיקון להעמיד את הפלוגתא האמתית לדיון, והשנייה האם יהיה בתיקון לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. ככל שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית תהא הנטייה להתיר התיקון על מנת "שהטפל לא יכשיל את העיקר" ( דב"ע נה/ 115 – 3 שמעון שלוסמן נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, ניתן ביום 2/10/95).

  6. בנוסף, יש להתחשב בעיתוי הגשת הבקשה, וככל שמדובר בשלב מוקדם יותר בהליך תהא הנטייה להעתר לה ( ראה ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן מהדורה 11 פרק 9 בעמ' 4).

  7. מקובל אף כי בית הדין נמנע במסגרת ההליך המשפטי מנקיטת אמצעים שיש בהם להקשות על העובד לממש זכויותיו על פי חוקי המגן.

  8. בהתחשב בהלכות לעניין תיקון כתבי טענות ובכך שהתיקון המבוקש יהא בו להעמיד לדיון את הפלוגתאות השנויות במחלוקת יש מקום להעתר לבקשה, קל וחומר כאשר הבקשה הוגשה טרם מצוי כתב הגנה בתיק.

  9. העובדה, כי הנתבעת מכחישה את זכאות התובע לסכומים המתוקנים אינה טעם שלא להתיר את התיקון. אין בידי אף לקבל את הטענה, כי משלא נכללו רכיבים מסוימים בכתב התביעה המקורי מוחזק התובע כמי שוויתר עליהם. לטעמי יש מקום לאפשר לתובע את יומו בבית הדין גם בהתייחס לרכיבים הנוספים הנזכרים בכתב התביעה המתוקן. התובע אף לא נדרש לצרף תצהיר לבקשת התיקון שכן תקנה 41 (א) לתקנות אינה מורה על צירוף תצהיר בתמיכה לבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>