ס"ע 51497-11-14

1.התובע, מנסור סמידיה (להלן – העובד) הועסק על-ידי הנתבעת, אלגור ע.ב הובלות סחר ויזמות בע"מ (להלן – המעסיקה) המפעילה משחטת עופות.

הצדדים היו חלוקים בשאלות הבאות: אורכה של תקופת העבודה, השכר המוסכם, האם תלושי השכר משקפים את נתוני השכר והתשלום, והאם בסיום העסקתו זכאי העובד לפדיון ימי חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגובה הפרשות המעסיק לפנסיה.

2.העובד העיד לעצמו. מטעם המעסיקה העיד מר עמוס ברדה (להלן – ברדה).

תקופת העבודה

3.העובד טען כי הועסק על-ידי המעסיקה החל מחודש 8/11 ועד סיום העסקתו בחודש 9/13, וברציפות. את טענתו זו תמך העובד באמור בתצהירו, בתלושי שכר על-שם המעסיקה לשנת 2012, וצרף תלוש שכר בודד שהופק עבור חודש 8/11 על-ידי חברה בשם הוד נהדר בע"מ. העובד הסביר בתצהירו כי הועסק ברציפות באותו מקום עבודה, באמצעות אותם המנהלים, ובביצוע אותן המשימות בשל תקופת העבודה, וכי תלושי השכר לא נמסרו לו במלואם.

באשר למועד סיום עבודתו תמך העובד את טענתו במכתב פיטורים מיום 15.8.13 לפיו יסיים את עבודתו ביום 1.9.13 בשל הפסקת פעילות המעסיקה.

4.מנגד, המעסיקה טענה כי העובד הועסק בשירותה בין החודשים 1/12 – 12/12 בלבד.

המעסיקה תמכה טענתה באמור בתצהיר מנהלה, בכך שהופקו תלושי שכר לשנת 2012 בלבד, בהסכם עבודה וטופס 101 מחודש 1/12 (נספח א' לתצהיר ברדה), בו מצוין כי ראשית ההעסקה ביום 1.1.12. עוד צוין באותו הסכם כי המעסיקה אינה נושאת באחריות באשר לתקופות העסקה קודמות.

באשר למועד סיום ההעסקה תמכה המעסיקה את טענתה בכך שלא הופקו תלושי שכר לשנת 2013, וטענה כי מכתב הפיטורים מיום 15.8.13 (נספח לא מסומן לתצהיר העובד) נמסר לעובד בטעות, שכן באותה עת הופקו מכתבי פיטורים לכלל העובדים, ועל אף שהעובד כבר לא הועסק באותה עת.

5.בשאלת מועד תחילת ההעסקה, יש לקבל את גרסת העובד, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן:

א. בהתאם להוראות חוק הודעה לעובד למועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב – 2002 (להלן – חוק הודעה לעובד) נדרש מעסיק למסור לעובדו, לא יאוחר מ- 30 ימים מיום תחילת העסקתו, הודעה בכתב ובה פירוט תנאי העבודה, וביניהם גם מועד תחילת ההעסקה.

בהליך זה לא הוצגה מטעם המעסיקה הודעה על תנאי עבודה, וברדה אף אישר בעדותו כי מסמך שכזה לא קיים (פרו: 18; ש: 28-30).

בהתאם לאמור בסעיף 5א לחוק הודעה לעובד, בהליכים בהם תנאי העבודה (לרבות מועד התחלת ההעסקה) שנוי במחלוקת בין הצדדים, ולא נמסרה הודעה לעובד, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר אותו עניין השנוי במחלוקת. ומכאן – שנטל ההוכחה לעניין תקופת ההעסקה מוטל על המעסיקה. בנטל זה לא עמדה המעסיקה.