ס"ע 50002-03-11 אבי בן דוד נ' טופ אייס בע"מ

האם התובע זכאי לקבלת פיצויי פיטורים ולזכויות נוספות הנובעות מסיום העסקתו אצל הנתבעת? זוהי השאלה שבה עלינו להכריע בתיק זה.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

1. התובע הועסק בנתבעת במשרה מלאה כנהג הובלה החל מיום 28.3.06 ועד ליום 31.8.10, אז פוטר מעבודתו.

2. הצדדים חלוקים בנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה ביניהם. לגרסת התובע, ביום 1.8.10 הוא למנכ"ל הנתבעת, מר משה כרובי (להלן: "מר כרובי") כי הוא אינו חש בטוב וכי קיבל חופשת מחלה עד ליום 3.8.10. לגרסתו, בחלוף מספר דקות מהשיחה הנ"ל, הודיע לו מר כרובי כי הוא מפוטר מעבודתו (ראו מכתב הנתבעת מיום 1.8.10- נספח 30 לתצהיר התובע).

3. הנתבעת מצדה טענה כי במשך השנה שקדמה לפיטוריו, תפקודו של התובע לא היה משביע רצון; הוא דיבר בצורה בלתי נאותה ללקוחות, דבר שגרר תלונות ואף ניתוק ההתקשרות של אחדים מהם מהנתבעת; השרה אוירה לא טובה ופגע בגיבוש העובדים וכן נעדר מעבודתו לעיתים תכופות.

4. עוד טענה כי התובע היה מודע לחוסר שביעות הרצון מתפקודו ולעובדה כי הוא מועסק "תחת אזהרה" וכי לפני פיטוריו, ולאחר שחברו לעבודה פוטר, פנה התובע למנהליה, דרש ואיים שחברו יושב לעבודתו וששכר העובדים יועלה ב- 1,000 ₪ שאם לא כן, הוא "יעשה להם צרות". בעקבות האמור, פוטר מעבודתו (סעיפים 12-15 לכתב ההגנה).

5. אין חולק בין הצדדים, כי שכרו הקובע היה בסך 5,265 ₪ (בהתאם להסכמת הצדדים מיום 19.11.14) וכי הוא שהה בחופשת מחלה מיום 4.8.2010 ועד ליום 5.8.2010 ומיום 12.8.10 ועד ליום 30.8.10 (נספחים 25-29 לתצהיר התובע).

6. התובע עתר לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון הבראה ופדיון חופשה. עוד עתר לסעדים הנובעים מצו ההרחבה בענף ההובלה ובהם הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות, שכן לגרסתו צו זה חל על מערכת היחסים בין הצדדים. לחילופין טען, כי חל צו ההרחבה בדבר הנהגת פנסיית זקנה משלימה (יסוד).

7. הנתבעת הכחישה את זכאותו לרכיבים הנתבעים, מלבד פדיון הבראה, וכן הכחישה את חלותם של צווי ההרחבה.