פסק דין 3066-10-11, 3085-10-11, 49657-07-10

התובעות טוענות לזכויות שקמו להן מכח הסכם שנכרת בין הנתבעות לבין משרד התמ"ת, במסגרתו בוטל כתב אישום שהוגש נגד הנתבעות בגין אפלייתן של התובעות ועובדות אחרות. לטענת התובעות בהסכם שבין התובעת הראשית במשרד התמ"ת [להלן גם: "המאשימה"] לבין הנתבעות, התחייבו הנתבעות להשיב את התובעות לעבודתן במשרה מלאה, וכן לפצות אותן בגין הנזקים ועגמת הנפש שנגרמו להן כתוצאה מאפלייתן.

יאמר מיד, כי מלכתחילה בהליך דנן נתבעו סעדים בגין הפרת חוק שווין הזדמנויות בעבודה, בגין מסכת האירועים משנת 1999, ואולם, לאחר שהועלתה על ידי הנתבעות טענת התיישנות, הוגש כתב תביעה מתוקן שבו עילות התביעה נוגעות לזכויות שקמו לתובעות, על פי הנטען, מכח ההסכם שנחתם בין הנתבעות לבין התובעת הראשית במשרד התמ"ת, במסגרתו נמחק כתב האישום שהוגש נגד הנתבעות, וזאת כנגד התחייבויות שונות שנתלו עליהן הנתבעות, ובכלל זה, כך על פי הנטען, גם התחייבות לפיצוי התובעות והשבתן לעבודה במשרה מלאה.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

1. התובעות היו עובדות של הנתבעות במשך שנים ארוכות.

2. בשנת 1999 לנוכח המצב הכספי הקשה אליו נקלעה ההסתדרות נקטו הנתבעות בפעולות שונות לצורך התייעלות וצמצום הוצאות, ובכלל זה נחתם הסכם הבראה במסגרתו פוטרו עובדים רבים (גברים ונשים) וכן נעשו מהלכים לצורך צמצום היקף משרתן של 16 עובדות בנתבעת 2 והעמדת משרתן על 60% משרה, וזאת בתאום עם ועד העובדים, ללא קבלת הסכמן החופשית של העובדות.

   אציין כי חלק מהעובדות השיגו על ההחלטה בפני מוסדות השיפוט הפנימיים של ההסתדרות ואולם המהלך הסתיים בנסיבות שלא הובררו בפנינו, כאשר ההחלטה בדבר קיצוץ המשרות נותרה על כנה.

3. שנים אחדות לאחר מכן, התובעות סיימו את עבודתן בנתבעות.

   התובעת 1 סיימה את עבודתה ביום 13/8/03 לאחר 40 שנות עבודה.

   התובעת 2 סיימה את עבודתה אף היא ביום 13/8/03 לאחר 26 שנות עבודה (יצויין כי במועדים שונים עובר לפיטוריה הועלה היקף משרתה עד לרמה של 85% משרה).

   התובעת 3 התפטרה מעבודתה בשנת 2001, לאחר 30 שנות עבודה, לטענתה בעקבות הרעת תנאים.

4. כשנה לאחר סיום עבודתה הגישה התובעת 1 (יחד עם שתי עובדות נוספות) תלונה כנגד הנתבעות למשרד התמ"ת. תיק החקירה נגד המשיבות נפתח ביום 13/9/04 בחשד לעבירה של אפליה (ראה תצהיר עו"ד גליה לוי סעיף 8).

5. לאחר סיום החקירה, בשנת 2007, הוגש נגד הנתבעות (ואחרים) כתב אישום אשר יחס להם עבירות של אפליה (עבירה לפי סעיפים 2(א) (2) ו- 15, 16 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח 1988) כתב האישום בתיק פ (י-ם) 159/07 (נספח 1 לתצהיר גליה לוי) בעובדות כתב האישום צויין כי קוצצה משרתן של עובדות שהן נשים בלבד, תוך שהוסבר להן כי קל יותר לצמצם במשרותיהן של נשים, ובהן הפגיעה קטנה יותר מאשר בגברים שהם מפרנסים עיקריים. בכתב האישום לא צויין מי נתן הסבר זה לעובדות, על דעת מי ובאילו נסיבות.