ס"ע 49024-10-15

1. התובע עתר לתיקון כתב תביעה (להלן- הבקשה). יצוין כי התביעה המקורית הוגשה על ידי התובע. בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת הוגש לתיק ייפוי כוח והחל מאותו שלב התובע בהליך זה מיוצג. הבקשה לתיקון תביעה הוגשה לאחר שהצדדים לא הצליחו להסדיר את המחלוקת בדיון גישור אליו הוזמנו. בהמשך, גם ביקשה הנתבעת לבטל דיון גישור נוסף שנקבע.

לטענת התובע, מצבו הכלכלי דחוק, ובשל כך נאלץ להגיש את התביעה המקורית לפי מיטב הבנתו ובסיוע מכר. עוד נטען, כי קיבל עזרה כספית מחברים על מנת שיוכל להיעזר בשירותיה של באת כוחו שניסחה את כתב התביעה המתוקן. בבקשה נטען כי בכתב התביעה המקורי נתבעו רק חלק מהזכויות וכי התובע זכאי לקבל מהנתבעת וממנהלה באופן אישי סכומים גבוהים בהרבה ומכאן הצורך בתיקון.

2.הנתבעת הגישה תגובה מטעמה, אשר עיקריה היו כדלקמן: בתצהיר התומך בבקשה, בפרק האימות, מופיע שם שונה ומספר זיהוי שונה ולכן אין לקבלו; קבלת הבקשה תסרבל את הדיון; התובע הוסיף סעדים ועילות שלא הופיעו בכתב התביעה המקורי וכן הוסיף נתבע נוסף, מנהל הנתבעת.

כמו כן, לטענת הנתבעת, על בעל דין המבקש לתקן את כתב טענותיו להוכיח כי טעה בתום לב בהכנת כתב הטענות המקורי. עצם העובדה שהתביעה המקורית הוגשה עת לא היה התובע מיוצג, אין בה להצדיק את התיקון. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי אין לקבל את הטענה להרמת מסך. לחילופין, התבקש לחקור את התובע בעניין התצהיר. עוד ביקשה הנתבעת להשית הוצאות על התובע אם יותר התיקון.

3.התובע הגיש תשובה לתגובה וצירף תצהיר נוסף בו הוא מאשר שהתצהיר הקודם נחתם על ידו אלא שנפלה בו טעות קולמוס בחלק האימות. עוד טען התובע, כי מדובר בבקשה שהוגשה בשלב מקדמי ולא ייגרם לנתבעת נזק עקב התיקון. הבקשה להוסיף לתביעה את מנהל הנתבעת ובעל המניות בה נועדה לייתר הגשת שתי תביעות נפרדות וניהול שני הליכים נפרדים לגבי אותה מסכת עובדות.

4.בדיון המוקדם ולבקשת הנתבעת, אשר התובע לא התנגד לה, נחקר התובע על תצהיריו והצדדים סיכמו.

5.לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה ועל יסוד המסמכים הקיימים בתיק לרבות חקירתו של התובע לפניי, מצאתי כי יש להתיר את תיקון כתב התביעה, מהטעמים שאפרט להלן.

6.סמכות בית הדין לעבודה להורות על תיקון כתבי טענות קבועה בתקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. הלכה ידועה היא כי כאשר יש בתיקון כדי להעמיד בפני בית הדין את מכלול השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ככלל יש מקום להיעתר לבקשה. זאת בכפוף לכך שהתיקון לא יגרום לצד שכנגד עוול שפיצוי כספי לא יתקנו )דב"ע נ"ה/ 115 –3 שמעון שלוסמן - צים חברת השיט הישראלית בע"מ, ניתן ביום 2/10/95) .

7.על סמכותו של בית הדין לעבודה להתיר תיקון כתבי הטענות נפסק כי היא רחבה מזו של בתי המשפט הכללים (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 9, עמ' 3).

9.בענייננו, נראה כי התיקון אכן יעמיד בפני בית הדין את המחלוקות האמתיות הנטושות בין הצדדים ואשר בעטין פנה התובע לבית הדין בתביעתו המקורית.