ס"ע 48483-01-14

תביעה זו עניינה תשלום בגין שכר עבודה וזכויות סוציאליות שונות וכן עתירה לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה ואי המצאת תלושי שכר כדין.

רקע עובדתי

1.הנתבעת היא חברה בע"מ העוסקת בתחום הבניין. התובע הועסק על ידי הנתבעת כפועל עד ליום 13.3.13.

2.הצדדים נחלקו בעניין מועד תחילת עבודתו של התובע ונסיבות סיום עבודתו. עוד חלקו הצדדים בענין תחולת צו ההרחבה בענף הבנין (להלן: צו ההרחבה) על יחסיהם והזכויות שלהן זכאי התובע.

טענות הצדדים

3.לטענת התובע, הועסק בעבודות בנייה ומשכך חלות בעניינו הוראות צו ההרחבה בענף הבניין והשיפוצים. לטענתו, ביום 14.3.13 פוטר על ידי מנהל הנתבעת מר אבי טובול מבלי שניתנה לו כל הודעה מוקדמת, ומשכך זכאי הוא לפיצויי פיטורין, פיצויים בגין הלנת פיצויי פיטורין וחלף הודעה מוקדמת.

4.מוסיף וטוען התובע, כי עבד בממוצע במשך כ-11 שעות ביום ואולם לא שולמו לו הפרשי שכר וגמול שעות נוספות בגין שעות עבודתו; לא ניתנה לו הודעה על תנאי העבודה; ולא שולמו לו זכויותיו בגין חופשה, הבראה, דמי חגים, והפרשות לקרן הפנסיה. משכך, הוא זכאי לתשלומם ולתשלום בגין אי מתן הודעה לעובד כחוק ואי מתן תלושי שכר על פי הוראות הדין. התובע העמיד את כלל תביעותיו על סך של 46,882 ₪.

5.לטענת הנתבעת, הועסק התובע כפועל פשוט בעבודות ניקיון וזאת מיום 1.1.12 ועד לחודש 3/13. לגרסתה, התובע לא הופיע לעבודתו ומשהתקשר מנהל העבודה לתובע לברר מדוע לא התייצב, הודיע לו התובע כי החל לעבוד במקום אחר. לטענת הנתבעת, הועסק התובע בשכר גלובלי ובממוצע עבד 7-8 שעות ביום. לעמדתה, קיבל התובע מעבר לשכר שלו היה זכאי בהתאם לצו ההרחבה.

6.לטענת הנתבעת, ניצל התובע את ימי החופשה ומשכך אינו זכאי לפדיון תמורתם. כמו כן טוענת הנתבעת כי התובע אינו זכאי לדמי חגים משלא עבד בסמוך לחג ולא פרט בעבור אילו חגים הוא תובע. הנתבעת הודתה בכתב ההגנה כי התובע זכאי לתשלום בגין ימי הבראה והפרשות לקרן פנסיה, אולם טענה כי יש לקזז מהסכום המגיע את חלף ההודעה המוקדמת המגיעים לה בשל נטישת התובע את עבודתו. עוד טוענת הנתבעת כי זכאית היא לקיזוז שכר ששילמה ביתר בגין חצי שעת הפסקה מדי יום.