ס"ע 4818-01-16

התיק הועבר לעיוני עם הגשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבע 4 (להלן – הבקשה) אשר נטען שבוצעה לו המצאה של המסמכים בהתאם להחלטת בית הדין וחרף האמור לא הוגש מטעמו כתב הגנה.

לאחר עיון בבקשה ובמסמכים שבתיק להלן ההחלטה:

1. תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 שכותרתה "פסק דין על יסוד התביעה" קובעת כי:

   "נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, או נתבע שנדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב הגנה שהגיש ולא ביצע אותה במועד או במועד שהאריך השופט או הרשם, רשאי בית הדין או הרשם לתת פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד, זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי מן הצדק לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין".

    

2. מלשון התקנה עולה כי לבית הדין סמכות לדרוש מהתובע הוכחת תביעתו גם כאשר הנתבע אינו מתגונן מפני התביעה.

    

3. התביעה מתייחסת לזכויות שונות, רכיבי פיצוי וכן פיצויי פיטורים והוגשה כנגד מספר נתבעים.

    

4. במקרה זה ראוי לדעתי כי בית הדין יפעיל את סמכותו לדרוש מהתובע הוכחת התביעה בטרם ייפסק לו מלוא הסכום הנתבע.