ס"ע 47674-03-10 ניסים שוקר - מהנדסים יועצים בע"מ נ' פוליבוי ואח'

1.לפני בקשת התובעת לתקן טעות קולמוס בפסק הדין מיום 22.3.2016. התובעת מבקשת כי לסכום הפיצוי שנפסק יתוסף מע"מ כדין. זאת, משום שהפיצוי הינו בגובה הסכום שהיתה התובעת אמורה לקבל בגין 6 חודשי דמי ניהול, אולם סכום דמי הניהול החודשיים בסך של 42,000 ₪ אינו כולל מע"מ. על כן יש להוסיף לפיצוי שנפסק את סכום המע"מ.

2.הנתבעת 2 מתנגדת לבקשה, וטוענת כי הסכום שנפסק לטובת התובעת הינו סכום כולל על דרך האומדנה ואינו מהווה תשלום השווי המדויק של 6 חודשי ניהול.

3.סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט מסמיך את בית המשפט לתקן טעות שנפלה בפסק דין או בהחלטה וקובע את התנאים לכך. וזו לשון הסעיף:

"מצא בית המשפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה"

בע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667 (1978) (להלן – עניין יוסיפוב) התייחס השופט שמגר (כתוארו אז) לסוגי הטעויות שניתן לתקן במסגרת תקנה 486, שעסקה בתיקון טעות סופר, באומרו:

"מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. מן ההן גם משתמע הלאו, היינו אם בית המשפט לא היה ער כלל לקיומה של הבעיה, אין הוא יכול לתקן את המעוות על ידי תיקון טעות סופר, כביכול, גם אם הוא משתכנע בשלב מאוחר יותר כי לו היתה השאלה מתעוררת, היה פוסק בה בדרך פלונית הזהה לתוספת או לתיקון המתבקש ממנו בשלב מאוחר יותר. במילים אחרות, תקנה 486 אינה דנה בתקלות שהן ביטוי של שכחה שבעטיה לא התייחס בית המשפט להיבט זה או אחר של המחלוקת אלא דנה בנושאים אשר בית המשפט היה ער להם בעת הדיון, אך כאשר תרגם מחשבתו לכתובים פסח עליהם בהיסח הדעת" (שם, 671-670, ההדגשה הוספה ד.פ.).

יפים דברים אלה גם בבואנו לפרש את הוראת סעיף 81(א) הנ"ל, ואת סוגי הטעויות הניתנים לתיקון על פיו. הנה כי כן, סמכות התיקון הנתונה לבית המשפט מכוח סעיף 81(א) לא נועדה לאפשר תיקונים מהותיים ש"אינם אלא מסווה לכתיבת פסק דין חדש" (עניין יוסיפוב, 671), זאת נוכח עקרון היסוד בשיטתנו המשפטית לפיו פסק דין שניתן מהווה סוף פסוק מבחינת בית המשפט שנתן אותו. עקרון זה נועד להגשים ערכים של ודאות וסיום מחלוקות, ולאפשר פעילות תקינה של המערכת השיפוטית. תיקונים מהותיים בפסק דין או בהחלטה ניתן לבצע "אך על דרך של ערעור או עד שבית המשפט לא קם מכס המשפט ביום שבו ניתנה ההחלטה, שאז עדיין נמצא בחזקתו העניין שטיפל בו" (י. זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עורך שלמה לוין, 1995, בע' 907).

4.הוספת רכיב המע"מ אינה תיקון טכני או השמטה מקרית במובנו של סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (עא 856/12 ‏צרפתי שמעון בע"מ נ' פרחי ביקל בע"מ, ניתן ביום 12.2.2012). הוספת רכיב המע"מ משנה את אופן החישוב ואת סכום הפיצוי בענייננו, ולכן מדובר בתיקון מהותי שאינו נכלל בגדרה של טעות סופר (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית 2003).

הסכום שנפסק לחובת הנתבעת 2 נקבע לאחר מחשבה ובחינת כלל נסיבות המקרה, ומקובלת עלינו טענת הנתבעת 2 כי נעשה על דרך האומדנא. אילו היתה כוונה לחייב את הנתבעת 2 בתשלום מע"מ, היה הדבר נאמר במפורש.

לפיכך נדחית הבקשה.