ס"ע 47316-09-11/ת"צ 29692-10-12 פרוינדליך נ' מדינת ישראל - משרד החינוך

1. בפנינו בקשה לאישור תובענה ייצוגית על פי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

רקע עובדתי

2.המבקש הינו מורה לשל"ח, המועסק על ידי משרד החינוך משנת 1990. כיום, המבקש הינו אב לשלושה ילדים שבהם ילדים מתחת לגיל 14.

3.המבקש הגיש תביעה אישית וכן את הבקשה שבפנינו לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן- הבקשה לאישור) בטענה להפרתן של שתי זכויות, שמקורן בהסכמים קיבוציים, ביחס למורים אבות:

(א) הפרת הזכות ההורית ביחס ל"תוספת אם".

(ב) הפרת הזכות ההורית ביחס ל"תוספת מעונות".

שתי התוספות האמורות מקורן בהסכמים קיבוציים שבין ארגוני המורים לבין המשיבה. תוספת אם עניינה הגדלת משכורתה של עובדת הוראה שהיא אם לילד עד גיל 14 ואילו תוספת מעונות הינה תוספת בשכר לעובדת הוראה שהיא אם לילד או לילדים עד גיל 5.

קבוצת המעוניינים שבשמה מבוקש לנהל את התובענה כתובענה ייצוגית הינם כל המורים ו/או עובדי ההוראה ו/או עובדים אחרים אבות, אשר ההסכמים הקיבוצים המעגנים את הזכות ל"תוספת אם" ו"לתוספת מעונות" חלים עליהם בתקופה שמאוקטובר 2001 ואשר עומדים בתנאים לקבלת התוספות האמורות.

4.המבקש משתית תביעתו על מספר פסקי דין אשר ניתנו על ידי בתי הדין האזוריים לעבודה ואשר קבעו כי מדובר בזכויות הוריות ולכן גם מורים אבות זכאים להן (הראשון שבהם ע"ע (ב"ש) 300301/97 סעדון נ' מד"י, פד"ע לח כט, 38 שניתן בחודש אוקטובר 2001). ביום 27.2.13 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ב- ע"ע 547/08 מדינת ישראל נ' שלמה לוי ואח', אשר במסגרתו נדונו במאוחד חמישה ערעורים שהגישה המדינה על פסיקתם של בתי הדין האזוריים לעבודה, שקבעו כי יש להכיר בזכאותם של עובדי הוראה אבות "לתוספת אם" בין בדרך של קיצור שבוע עבודה, ובין כפיצוי כספי.