ס"ע 4662-05-12 עזבון המנוח מר משה קוז'יקארו ז"ל ואח' נ' נקנקיה למוצרי אס בע"מ

1.התביעה לבפנינו עניינה עתירתם של התובעים למתן פסק דין הצהרתי המכיר בתובע 2 כשאירו של אביו, מר משה קויז'יקארו ז"ל (להלן :"המנוח") וכן לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, פדיון הבראה, גמול עבודה בשעות נוספות, הפרשות לפנסיה ופיצויים לדוגמא מכוח סעיף 26א לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958. סכום התביעה הועמד על 174,297 ₪.

הצדדים

2.הנתבעת הינה חברה המוכרת מזון לקהל הרחב ומשמשת גם כמסעדה, ומיקומה ברחוב נחלת בנימין בתל אביב.

3.המנוח, שהיה אלמן, עבד בנתבעת ונפטר ביום 2.11.11.

4.התובע 1 הינו עזבונו של המנוח.

5.התובע 2 (להלן: "התובע") הנו בנו של המנוח.

טענות הצדדים

6.על פי הנטען בכתב התביעה, התובע עונה על הגדרת "שאיר" הזכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963.

לטענת התובע, הוא גר עם אביו כל חייו באותה דירה, כשבשנתיים האחרונות הוא נאלץ לסגור מזנון שהיה ברשותו בשל אילוצים כלכליים ונותר מובטל, תוך שהוא נסמך על שולחנו של אביו.

התובע טען כי מאחר והן אמו והן אחותו נפטרו לפני שנים ממחלות קשות, הוא היה שאירו היחיד של המנוח ולמעשה עזבונו. לטענתו, הוא נאלץ לטפל באביו לבדו באשפוזו עקב מחלה החל מחודש אוגוסט 2011, כך שלא התפנה למצוא מקום עבודה אחר.

לאור האמור, עתר התובע ליתן פסק דין הצהרתי המכיר בו כשאירו של המנוח על פי חוק פיצויי פיטורים.

בהתאם ביקש התובע להורות לנתבעת להעביר לידיו את פיצויי הפיטורים להם זכאי היה המנוח בסך של 32,800 ש"ח (4,100 ש"ח X 8 שנים) ולחלופין להורות לה להפקיד את פיצויי הפיטורים בקופת בית הדין עד שזה יקבע את האופן בו יחולקו הפיצויים.

לטענת התובע, המנוח עבד אצל הנתבעת החל משנת 2003 (בניגוד לרישום בתלושי השכר) במשך 6 ימים בשבוע. בימים א'-ה' עבד מהשעה 6:00 בבוקר עד 15:30 לפחות וביום ו' עבד מהשעה 6:00 בבוקר ועד 15:00, דהיינו, 9.5 שעות לפחות באמצע שבוע ו- 9 שעות ביום ו', אולם הנתבעת לא שילמה לו גמול עבודה בשעות נוספות.

התובע ערך תחשיב גמול שעות נוספות בהתאם לשכר המינימום – 4,100 ש"ח לחודש ו- 22.04 ש"ח לשעה וטען לזכאותו לסך של 123,925 ש"ח בגין 7 השנים האחרונות לעבודת המנוח.

בנוסף טען התובע, כי לא זכור לו שאביו נטל ימי חופשה במהלך שנות עבודתו ועל כן, לא ברור כיצד נקבעה יתרת ימי החופשה המופיעה בתלושי השכר. משכך, לטענתו, הוא זכאי לתשלום פדיון ימי החופשה בגין השנה האחרונה לחיי אביו ושנתיים אחורנית, ובסה"כ 49 ימי חופשה בסך של 8,640 ש"ח (49 ימי חופשה X 22.04 ש"ח X 8 שעות עבודה).