ס"ע 46360-11-11 שחר פלדמן נ' סוויט אי אם טכנולוגיות בע"מ

1.הנתבעת היא חברה העוסקת בתכנון ופיתוח אפליקציות למסרים מיידיים, אשר העסיקה את התובע כאנימטור ומעצב פלאש במשך כ - 38 חודשים, עד לפיטוריו.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים בהליך זה היא האם בעקבות פיטוריו, התובע זכאי לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. כמו כן נתבעו הפרשי שכר על יסוד טענה להפרשות חסרות לקרן השתלמות ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

2.רקע עובדתי

א.התובע עבד אצל הנתבעת כאנימטור ומעצב פלאש מיום 10.2.08 ועד ליום 14.4.11.

ב.תנאי עבודתו של התובע הוסדרו במסגרת הסכם העסקה עליו חתם (נספח ב' לתצהיר התובע).

ג.ביום 14.4.11 הודיעה הנתבעת לתובע על פיטוריו (מכתב פיטורים צורף כנספח ד' לתצהיר התובע).

ד.פיטוריו של התובע נכנסו לתוקף ביום 14.5.11, אולם הוא לא עבד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת.

ה.ביום 7.9.11 הנתבעת שחררה לזכות התובע את כספי הפיצויים שנצברו לזכותו בקרן הפנסיה.

3.להלן תמצית טענות התובע:

א.התובע פוטר מבלי שנערך לו שימוע כדין, על אף שהנתבעת היתה מרוצה מתפקודו והוא ביצע עבודתו באופן משביע רצון.

ב.הנתבעת הלינה את פיצויי הפיטורים המגיעים לתובע, שלא כדין, ורק ביום 7.9.11 שחררה לזכותו את כספי הפיצויים שנצברו לזכותו בקרן הפנסיה.

ג. הנתבעת לא הפרישה לקרן ההשתלמות של התובע את מלוא הסכומים המגיעים לו.

4.להלן תמצית טענות הנתבעת:

א.על אף כישוריו של התובע, בשנה וחצי האחרונות לעבודתו חלה ירידה בתפוקת עבודתו, התובע היה ממורמר ועבד באופן בלתי יעיל. הנתבעת הלכה לקראת התובע והפחיתה את היקף משרתו לבקשתו, אולם הדבר לא הביא לשיפור בתפקודו.

ב.התובע היה מודע לחוסר שביעות הרצון מתפקודו והדבר בא לידי ביטוי בשיחות, שיחת משוב ובשיחות שימוע שנערכו לו. משהתובע לא שינה דרכיו, התובע פוטר מעבודתו.

ג.העיכוב בשחרור פיצויי הפיטורים אירע בשל העובדה שהתובע העביר את קרן הפנסיה שלו מחברה אחת לאחרת ועובר לסיום עבודתו התברר שקיים פער משמעותי בין הסכום שהיה אמור להיות צבור ובין דיווחי חברת הביטוח. הנתבעת פעלה ללא לאות על מנת לשחרר לזכותו של התובע את מלוא כספי הפיצויים שנצברו לזכותו והדבר נעשה בידיעתו. מכל מקום, כל פעולות הנתבעת נעשו לטובת התובע, שהרי יכלה להסתפק במשלוח מכתב שחרור, באשר על הצדדים חלות הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963.

ד.לתובע הופרשו מלוא הסכומים לקרן השתלמות והתובע עותר להפרשים בגין תקופה בה כלל לא הועסק בנתבעת (מחציתו השנייה של חודש מאי 2011 וחודש אוגוסט 2011).