ס"ע 46228-03-16

בדיון שהתקיים בפני היום ביקשו הנתבעות לקבל צו שיפוטי לטובת המוסד לביטוח לאומי לצורך גילוי דו"ח המעסיקים של התובעת לשנת 2015. הנתבעות נימקו בקשתן בכך שקיימת מחלוקת על נסיבות סיום ההעסקה, ומאחר והתובעת טוענת כי התפטרה לצורך גידול ילדה, מבקשות הנתבעות להיווכח כי אכן לא עבדה בסמוך לתום חופשת הלידה. התובעת ילדה ביום 31.12.2014.

התובעת התנגדה לבקשה בטענה שאין לכך רלוונטיות שכן ייתכן מצב בו התובעת טיפלה בבנה במשך מספר חודשים ולאחר מכן חזרה למעגל העבודה. אין להסיק מכך שהתובעת לא התפטרה לצורך גידול בנה.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

בהלכה הפסוקה נקבע העיקרון בעניין גילוי מסמכים - "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלבנטיות' ('מבחן הזיקה'), תוך שקילת מידת הפגיעה, האי נוחות וההכבדה על הצד המגלה ושל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן מהדורת 11, פרק 11 בעמ' 8).

עלינו למעשה לבחון מה הזיקה של החומר אותו מבוקש לגלות לסוגיה שלפנינו וכן מה מידת תרומתו של הגילוי לקידום בירור המחלוקת בתיק.

מן הכלל אל הפרט