פסק דין 46181-01-11

לפנינו תביעתו של מר אנדרי בר (להלן – התובע), כנגד מעסיקתו לשעבר חברת וילאר אינטרנשיונל בע"מ (להלן – הנתבעת) לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות ומנוחה שבועית, הפרשי דמי הבראה, פדיון חופשה, ופיצויי פיטורים.

לציין, כי בכתב התביעה עתר התובע גם להחזר שכר דירה, אך זנח עתירה זו בתצהירו וסיכומיו. כך גם עתר התובע בכתב תביעתו ותצהירו להחזר הוצאות שימוש בטלפון קווי, אך זנח עתירה זו בסיכומיו. התובע לא עתר לפיצויי הלנת שכר ובאשר לתביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים חזר בו מרכיב זה לאחר שהוברר כי הזכות לפיצויי הלנה התיישנה.

עיקר המחלוקת בין הצדדים בתיק זה נסבה על השאלה האם שעות שהוגדרו על פי הסכם העבודה בין הצדדים כ"שעות כוננות", בהן שהה התובע בדירתו ואשר בגינן שולמה לתובע תמורה חוזית בסך 1 ₪ לשעה, היו אמנם כולן שעות כוננות כטענת הנתבעת או שמא כטענת התובע, כל אותן שעות היו שעות עבודה, המזכות אותו בגמול עבודה בשעות נוספות ומנוחה שבועית, כנתבע על ידו.

העובדות

ואלו העובדות שביסוד המחלוקת נשוא תביעה זו:

1.הנתבעת מפעילה מקבץ דירות בבניין ברח' אנילביץ 25 בחיפה, המשמש "דיור מוגן" לדיירים, שרובם יוצאי חבר העמים (להלן - הבניין).

הקמת הבניין הושלמה בתחילת שנת 2007 והוא כולל שש קומות (בהן 163 דירות) המאכלסות כ-200 דיירים בין הגילאים 62 עד 85. הדיירים בבנין עצמאיים ואינם נדרשים לעזרה סיעודית. חלק מהדיירים אף ממשיכים בעבודתם ואילו חלקם נעזרים במטפלת המגיעה לדירתם מכח חוק הביטוח הלאומי.

בקומת הכניסה לבניין מצוי לובי ובו משרדה של אם הבית, משרדו של איש התחזוקה וכן מועדון דיירים (להלן- המועדון) המיועד לשימוש הדיירים לצורך צפייה בטלוויזיה, מפגש בין הדיירים (משחקי שח-מט וכיו"ב). בבניין מצויות שתי מעליות.

2.הנתבעת העסיקה בבניין חמישה עובדים: אם בית; איש תחזוקה; איש ניקיון ושני פקידי קבלה, המכונים על ידי הנתבעת "סטודנטים", דוברי השפה הרוסית, שעבדו לסירוגין וחלקו ביניהם את המשמרות, לפי סידור שקבעו ביניהם ואושר על ידי אם הבית.

התובע שהיה סטודנט במועד קבלתו לעבודה, הוא אחד משני פקידי הקבלה כאמור.

3.שעות עבודתה של אם הבית היו משעה 09:00 עד 17:00 ושעות עבודתם של איש התחזוקה ואיש הניקיון היו משעה 09:00 עד 15:00.

4.התובע הועסק בנתבעת החל את מיום 8.3.07, ועד להתפטרותו שנכנסה לתוקפה ביום 18.12.09.