טל נ' עיריית כפר סבא

1.כיצד יש לחשב את הפיצוי המגיע לתובעת בגין פדיון ימי המחלה שלא נוצלו על ידה? זו השאלה המתעוררת בתיק זה.

2.העובדות אינן שנויות במחלוקת –

א.התובעת הועסקה על ידי הנתבעת מיום 22.2.88 ועד ליום 28.2.15, מועד בו פרשה לגמלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל-1970 (להלן: "חוק הגמלאות").

תקופת העסקתה של התובעת נחלקת לשתי תקופות:

I – תקופה אחת מ- 22.2.88 ועד לחודש 5/08 - תקופה בה הועסקה התובעת לפי דירוג-דרגה.

II – תקופה שניה מחודש 6/08 ועד למועד פרישתה לגמלאות - תקופה בה הוסדרה העסקתה במסגרת חוזה אישי – "חוזה בכירים" (להלן: "חוזה בכירים").

ב.במועד פרישתה של התובעת עמדו לזכותה 1299.07 שעות מחלה בגין תקופת עבודתה בדירוג דרגה ו- 372.06 בגין תקופת עבודה בחוזה בכירים.

ג.הנתבעת שילמה לתובעת פדיון חופשה בסך של 91,345 ₪ מתוכם סך של 63,488 ₪ בגין תקופת העסקתה לפי דירוג דרגה וסך של 27,857 ₪ בגין תקופת העסקתה בחוזה בכירים.

ד.לטענת התובעת יש לחשב את פדיון ימי המחלה לפי המשכורת הכוללת של התובעת ערב פרישתה לגמלאות עבור תקופת השירות הכוללת, ללא הפרדה בין התקופות.

3.התובעת מסתמכת על חוזה הבכירים עליו חתמה.

בסעיף 11 לחוזה נאמר:

"העובד יהיה זכאי ל- 30 ימי מחלה לשנה בתשלום לפי המשכורת הכוללת וכנגד הצגת אישורים רפואיים, והוא יהיה רשאי לצבור ימי מחלה אלה".

סעיף 14(ט) לחוזה קובע את הזכות לפדיון ימי מחלה לא מנוצלים:

"זכויותיו של העובד לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים עבור תקופת השירות הכוללת, אם יש כאלה, יהיו לפי המשכורת הכוללת לפי סעיף 8 לעיל, בכפוף להוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות".