ס"ע 45561-01-14 סער זיו נ' א. שילה ושות' עורכי דין

1.מר סער זיו ("התובע") הועסק כמתמחה וכעורך דין במשרד עורכי דין א. שילה ושות' ("הנתבעת"). בתביעה שלפני התובע עותר לחייב את הנתבעת בתשלום זכויות סוציאליות שונות שבהן, לטענתו, קופח על ידה.

העובדות העומדות ביסוד התביעה

2.הנתבעת היא שותפות רשומה המנהלת משרד עריכת דין בחיפה. עו"ד אורי שילה הינו שותף במשרד ושימש ממונה ישיר על התובע.

3.התובע, עורך דין במקצועו, הועסק כמתמחה במשרד הנתבעת מיום 1/1/08 ועד חודש מרץ 2009 (אישור "תחילת התמחות" - נספח 1 לכתב התביעה).

4.לאחר שעבר בהצלחה את בחינות ההסמכה, שב התובע לעבודתו בנתבעת, והועסק כעורך דין שכיר מיום 1/6/09. על פי מכתב הנתבעת שעניינו "הודעה על תנאי עבודתך", נושא תאריך 2/6/09 (נספח 2 לכתב התביעה), התובע התקבל לעבודה במשרה מלאה, על בסיס משכורת חודשית בתוספת גמול שעות נוספות גלובליות ("תוספת גמול עבודה בשעות נוספות").

5.עיון בתלושי השכר שצורפו לכתב התביעה מעלה שממועד תחילת העסקתו ועד לחודש ספטמבר 2011 שולמה לתובע משכורת חודשית בסך 4,959 ש"ח ברוטו. בנוסף שולמה לו תוספת המכונה בתלוש השכר "ש.נ. גלובלי" בסך 1,100 ש"ח ברוטו לחודש, וכן שולם החזר הוצאות נסיעה.

בחודש אוקטובר 2011 הועלה שכרו של התובע והתווסף רכיב שכר המכונה "פרמיה". הפרמיה החודשית עמדה על סך 2,000 ש"ח ברוטו.

בחודש אפריל 2012 בוצעה העלאה נוספת במשכורתו של התובע, כך שהמשכורת החודשית עמדה על סך 6,387 ש"ח, ותוספת שעות נוספות גלובלית עמדה על סך 1,460 ש"ח (הפרמיה נותרה כפי שהיא).

6.אין חולק שבמספר הזדמנויות שונות במהלך עבודתו בנתבעת, הציע התובע לעו"ד אורי שילה "לפטר אותי אם הוא לא מרוצה מהתנהלותי ודרך עבודתי" (סעיף 13 רישא לתצהיר התובע), ואף אין חולק שבחודשים האחרונים לעבודתו של התובע "נוצר קרע בלתי ניתן לאיחוי" (סעיף 13 סיפא לתצהיר התובע).